יצחק כדורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב [[דוד כדורי]] ונכדו [[יוסי כדורי]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]] | [[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב [[דוד כדורי]] ונכדו הרב [[יוסי כדורי]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]] | ||
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]] | [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]] | ||
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה. | הרב '''יצחק כדורי''' (נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה. |
גרסה מ־18:43, 17 בנובמבר 2018
הרב יצחק כדורי (נולד ביום שבת קודש ט"ז בתשרי תרנ"ט (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי שבת קודש כ"ט טבת תשס"ו), כונה "זקן המקובלים" בדורו[1], היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.
תולדות חיים
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה[2]. נולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'תרנ"ט וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים אצל הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".
עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד 19 שבשכונת הבוכרים בירושלים, שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי יצחק לוריא אשכנזי האר"י הקדוש מצפת, והמקובל רבי שלום מזרחי שרעבי הרש"ש המכונה אור השמ"ש מירושלים[3].
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש אגודת ישראל וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור אגודת ישראל, לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב עובדיה יוסף בכרוזים להרמת קרן יהדות ספרד המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום[4], עושה שלום ובורא את הכל[5].
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע בליל כ"ט טבת ה'תשס"ו במוצאי שבת קודש בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.
בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב דוד בצרי, הרב יהודה עדס, בנו הרב יעקב עדס, הרב ראובן אלבז, הרב בניהו שמואלי, הרב יעקב הלל, ועוד.
ספרי ביוגרפיה
תולדותיו ראה: קונטרס ארי במסתרים (הוצאת העיתון יום ליום בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו כיום שמו של השבועון הדרך) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר הרב כדורי מאת רחל לאה סופר, ספר פרקים מחיי הרב כדורי (90 דף) מאת המקובל הרב יעקב עדס נדפס בירושלים, ספר בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל מאת הרב יואל שווארץ רב בפלוגות הדתיות בצה"ל נדפס בירושלים, ספר תולדות חכמי ירושלים חלק א' (ירושלים ה'תשס"ז) במדור: כתר יצחק מאת המחבר והמלקט רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים[6] המוציא לאור הרב שלמה כהן הוצאת יריד הספרים ירושלים נדפס בירושלים, ספר ישועות יצחק מאת הרב מאיר דוד מלכא נדפס בירושלים[7], ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק נדפס בירושלים, ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס נדפס בירושלים, ספר קדושת יצחק (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב יעקב עדס נדפס בירושלים[8], ספר זקן המקובלים מאת המקובל הרב בניהו שמואלי נדפס בירושלים[9], ועוד.
משפחה
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת ה'תשע"ה. כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים[10] נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי. בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת תשנ"ד לרבנית דורית לבית בן יהודה[11] אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.
ביקורו אצל הרבי
רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים נחלת יצחק בקומה העליונה יחד עם בית הטבילה - מקוה טהרה בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג קהילות החסידים ותלמידי הבעש"ט, וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי העץ חיים והרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו[12]. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי[13]
מוחה על כבוד החסידות
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
מזרז את הגאולה
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.[14]
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ הרבה שנים כונה גם בשם חכם יצחק כורך על שם מקצועו ככורך ספרים
- ↑ ולכך קרא לספרו פתחי עולם לכבוד שם אמו תופאחה גימטריה פתחי
- ↑ והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש"ש ביום הילולתו י' בשבט
- ↑ סוף משניות סדר טהרות
- ↑ נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור
- ↑ יצא לאור בשפות עברית וצרפתית ובקרוב באנגלית
- ↑ נדפס בעברית אנגלית וצרפתית
- ↑ הוצאת ישיבת נחלת יצחק
- ↑ הוצאת ישיבת נחלת יצחק בירושלים
- ↑ ללימוד פשט, וללימוד קבלה
- ↑ הוריה ילידי העיר קובנא במדינת ליטא עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי
- ↑ הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול פתחי עולם שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם קדושת יצחק על ידי ישיבת נחלת יצחק עם ביאוריו של המקובל הרב יעקב עדס
- ↑ ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)
- ↑ הרב מאיר מאזוז.