שבירת הכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתארת את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות. | |||
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). | המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). | ||
בעולם התהו כל ספירה [[ | |||
בעולם התהו כל ספירה מ[[מעשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה ולא נתנה מקום לספירה השניה. לדוגמא מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], וכן מידת הגבורה לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר. תפקיד הנשמה הוא לרדת לעולם הזה [[עבודת הבירורים|ולברר בו את הניצוצות שנפלו למטה מטה ולהעלותם]]. שבירה זו לא היתה חלילה במקרה ללא תכנון, אלא כמובן כחלק מתוכנית אלוקית, שעל ידה יוכל להתגלות אור עליון יותר בצורה מתוקנת. | |||
==עניין השבירה== | |||
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך משל הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של עולם התוהו, שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים. | |||
==הטעם בשבירת הכלים== | |||
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחו, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ב"ה שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם ע"י פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל מלאך מובדל מחבירו כו'. | |||
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד. | |||
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו ית' לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כ"כ אזי לא הי' הפירוד כ"כ כי כל הקרוב קרוב יותר אליו ית' יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר | |||
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. | תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. | ||
==להרחבה== | |||
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־23:14, 30 באוגוסט 2009
שבירת הכלים הוא מונח יסודי בקבלה המתארת את שבירת הכלים של עולם התוהו ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות בי"ע, ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים לעולם התיקון, עולם האצילות.
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - שבירת כלים, והוא עולם התוהו הממוקם בסדר ההשתלשלות למעלה מעולם האצילות (ונקרא גם עולם הנקודים).
בעולם התהו כל ספירה ממעשר הספירות הופיעה בו במלא עוצמתה ולא נתנה מקום לספירה השניה. לדוגמא מידת החסד התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת הגבורה, וכן מידת הגבורה לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר. תפקיד הנשמה הוא לרדת לעולם הזה ולברר בו את הניצוצות שנפלו למטה מטה ולהעלותם. שבירה זו לא היתה חלילה במקרה ללא תכנון, אלא כמובן כחלק מתוכנית אלוקית, שעל ידה יוכל להתגלות אור עליון יותר בצורה מתוקנת.
עניין השבירה
ענין השבירה של הכלים ונפילתם של האורות הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך משל הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של עולם התוהו, שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות בי"ע ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.
הטעם בשבירת הכלים
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחו, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ב"ה שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם ע"י פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל מלאך מובדל מחבירו כו'.
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי צמצום על על ידי שבירה בלבד.
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו ית' לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כ"כ אזי לא הי' הפירוד כ"כ כי כל הקרוב קרוב יותר אליו ית' יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך נפש האדם.