שמותיו של הקב"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמות הוי"ה''' הם שמותיו השונים של הקב"ה. | '''שמות הוי"ה''' הם שמותיו השונים של הקב"ה. | ||
==ענין השמות== | ==ענין השמות== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[הוי"ה (שם)|שם הוי"ה]] או [[אדנ"י (שם)|שם אדנ"י]], [[א"ל (שם)|שם א"ל]], [[אלו"ה (שם)|שם אלו"ה]], [[אלהי"ם (שם)|שם אלהי"ם]], [[אהי"ה (שם)|שם אהי"ה]], [[שד"י (שם)|שם שד"י]], [[צבאו"ת (שם)|שם צבאו"ת]]. | על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[הוי"ה (שם)|שם הוי"ה]] או [[אדנ"י (שם)|שם אדנ"י]], [[א"ל (שם)|שם א"ל]], [[אלו"ה (שם)|שם אלו"ה]], [[אלהי"ם (שם)|שם אלהי"ם]], [[אהי"ה (שם)|שם אהי"ה]], [[שד"י (שם)|שם שד"י]], [[צבאו"ת (שם)|שם צבאו"ת]]. | ||
==שם הוי"ה== | |||
[[שם הוי"ה]] הוא הוא השם המיוחד של הקב"ה, והוא מכוון בפרטות כנגד ספירת ה[[תפארת]]. | |||
===שם א"ל=== | ===שם א"ל=== | ||
[[שם א"ל]] קשור לספירת ה[[חסד]], וכמו שנאמר "חסד אל כל היום". | |||
===שם אלהי"ם=== | |||
[[שם אלהי"ם]] קשור למספירת ה[[גבורה]], שכידוע [[שם אלהי"ם]] הוא מידת הדין לעומת [[שם הוי"ה]] שהוא מידת ה[[חסד]]. ספירת הגבורה כלולה מספירת החסד, ולכן בשם אלהי"ם כלול שם א"ל. | |||
בכללות יותר [[שם הוי"ה]] ו[[שם אלהי"ם]] קשורים ל[[זעיר אנפין]] ול[[מלכות]]. | |||
===שם אהי"ה=== | ===שם אהי"ה=== | ||
[[שם אהי"ה]] מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת [[שם הוי"ה]] שמורה על הגאולה. | |||
===שם שד"י=== | ===שם שד"י=== | ||
[[שם שד"י]] מוסבר בגמרא בכמה אופנים: שאמר לעולמו די, שדי באלוקותו לכל בריה. [[שם שד"י]] מכוון כנגד ספירת היסוד. | |||
===שם צבאו"ת=== | ===שם צבאו"ת=== | ||
[[שם צבאו"ת]] מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. | |||
==מילויי שם הוי"ה== | ==מילויי שם הוי"ה== | ||
גרסה מ־16:30, 28 באוגוסט 2009
שמות הוי"ה הם שמותיו השונים של הקב"ה.
ענין השמות
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שהחכמה שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית המידות וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל".
ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו ע"ד מארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל א"ע להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחי' חו"ג כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנק' חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל א"ע להתלבש בבחי' כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל א"ע להתלבש בבחי' חסד ונק' אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל א"ע להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול משא"כ מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל.
שמותיו של הקב"ה הם הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות שמתלבש בהן אור אין סוף ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "איהו וגרמוהי חד". היינו שם א"ל הוא בבחינת כלי החסד. ושם אלהי"ם הוא בבחינת כלי הגבורה ושם אדנ"י בבחינת מלכות.
שם הוי"ה הוא הפנימיות של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת האורות המתלבשים בתוך הכלים. כך בבחינת שם א"ל שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מאין סוף ברוך הוא להתלבש בו הוא בחינת שם הוי"ה. וכן גם בבחינת שם אלהי"ם שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו שם הוי"ה שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת הכלים, ושם הוי"ה הוא בבחינת האורות המתלבשים בהן. ולכן שם הוי"ה מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת שם הוי"ה הוא הממשיך את האור אין סוף להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא הממוצע בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.
שבע שמות שאינם נמחקים
על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: שם הוי"ה או שם אדנ"י, שם א"ל, שם אלו"ה, שם אלהי"ם, שם אהי"ה, שם שד"י, שם צבאו"ת.
שם הוי"ה
שם הוי"ה הוא הוא השם המיוחד של הקב"ה, והוא מכוון בפרטות כנגד ספירת התפארת.
שם א"ל
שם א"ל קשור לספירת החסד, וכמו שנאמר "חסד אל כל היום".
שם אלהי"ם
שם אלהי"ם קשור למספירת הגבורה, שכידוע שם אלהי"ם הוא מידת הדין לעומת שם הוי"ה שהוא מידת החסד. ספירת הגבורה כלולה מספירת החסד, ולכן בשם אלהי"ם כלול שם א"ל.
בכללות יותר שם הוי"ה ושם אלהי"ם קשורים לזעיר אנפין ולמלכות.
שם אהי"ה
שם אהי"ה מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם הוי"ה שמורה על הגאולה.
שם שד"י
שם שד"י מוסבר בגמרא בכמה אופנים: שאמר לעולמו די, שדי באלוקותו לכל בריה. שם שד"י מכוון כנגד ספירת היסוד.
שם צבאו"ת
שם צבאו"ת מכוון כנגד ספירות נצח והוד.
מילויי שם הוי"ה
לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:
שם ע"ב
שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע אותיות שם הוי"ה בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם העקודים. שם זה ששייך לעניין החכמה לא שייך עניין שבירת הכלים כאמור "ימותו ולא בחכמה". שם זה הוא כנגד ספירת חכמה, וכנגד אבא עילאה בעולם האצילות.
שם ס"ג
שם ס"ג נוצר משם הוי"ה במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על ספירת הבינה שגם היא בתכלית הביטול, שכן חכמה ובינה הם "תרין ריעין דלא מתפרשין". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם הנקודים ולעולם התוהו, ובו הייתה שבירת הכלים. שם זה הוא כנגד ספירת הבינה, וכנגד אמא עילאה בעולם האצילות.
שם מ"ה
שם מ"ה נוצר משם הוי"ה במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד זעיר אנפין, שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם הברודים, וכנגד עולם התיקון וכנגד עולם האצילות. מ"ה הוא הגימטריא של "אדם", ושם זה מורה על הביטול שיש באדם. שם בפרצופי עולם האצילות שם זה הוא כנגד זעיר אנפין.
שם ב"ן
שם ב"ן הוא מילוי של שם הוי"ה במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילון ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחי' המלכות. שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע, העולמות שנפלו בשבירת הכלים. ב"ן הוא הגימטריא של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד ספירת המלכות.
מלויי שם אהי"ה
לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:
שם קס"א
שם קס"א נוצר משם אהי"ה במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י.
שם קנ"א
שם קנ"א נוצר משם אהי"ה במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.