הירשל פקר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===החנוכיה ב-770=== | ===החנוכיה ב-770=== | ||
בשנת [[תשמ"ג]] יצר ביוזמת הרב [[חיים ניסלביץ']] [[חנוכיה]] המעוצבת | [[תמונה:חנוכיה 770.jpg|left|thumb|250px|החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]], שנבנתה על ידו בהשראת צורתה של [[מנורה|מנורת המקדש]]]] | ||
בשנת [[תשמ"ג]] יצר ביוזמת הרב [[חיים ניסלביץ']] [[חנוכיה]] המעוצבת מזהב טהור הדומה ל[[מנורת המקדש]], במטרה להציב אותה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]] ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי. | |||
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה | החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה [[תשמ"ג]]. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות{{הערה|היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.}}{{הערה|על פי עדותו של הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]}}, כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש. | ||
החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי. | החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
*הסיפור שלי, '''טרם יקראו...''', בתוך הגליון השבועי של חברת [[jem]], ערב שבת פרשת קרח ה'תשע"ח | *הסיפור שלי, '''טרם יקראו...''', בתוך הגליון השבועי של חברת [[jem]], ערב שבת פרשת קרח ה'תשע"ח | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פקר, הירשל}} | {{מיון רגיל:פקר, הירשל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]] | [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]] | ||
גרסה מ־17:23, 25 ביוני 2018
ר' הירשל פקר (יליד שנת תרצ"ו, 1936) הוא חרש-אומן חסיד חב"ד המתגורר בקראון הייטס.
תולדות חיים
נולד בדנייפרפרוטובסק שבאוקראינה בשנת תרצ"ו.
במהלך מלחמת העולם השניה התייתם מאביו שנהרג בקרבות כחייל בצבא רוסיה, ובסיום המלחמה נמלט יחד עם אמו לגרמניה שם שהו תקופה קצרה במחנה העקורים הסמוך לברגן-בלזן, ובגיל 10 נשלח לקרובי משפחה באנגליה, ולמד שם בישיבות המפורסמות בגייטסהייד ומנצ'סטר.
עם סיום שנות לימודיו בישיבה למד את מלאכת הצורפות והחל לעבוד כתכשיטן בלונדון, ובגיל 18 החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות ר' יעקב גורקוב, ובשנת תשכ"ב נסע לראשונה לרבי במסגרת הנסיעה הקבוצתית שארגן ר' זלמן יפה, ובעצת הרבי במהלך היחידות החל לעבוד בצורה עצמאית ותלמחר את התכשיטים שיוצר לפי יחידה, בצורה שתאפשר לו להקדיש זמן לשיפור איכות העבודה ללא לחץ של זמנים.
במשך השנים עבר להתגורר בקראון הייטס, והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.
החנוכיה ב-770
בשנת תשמ"ג יצר ביוזמת הרב חיים ניסלביץ' חנוכיה המעוצבת מזהב טהור הדומה למנורת המקדש, במטרה להציב אותה בזאל הגדול ב-770 ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה תשמ"ג. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות[1][2], כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.
החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.
קישורים חיצוניים
- הסיפור שלי, טרם יקראו..., בתוך הגליון השבועי של חברת jem, ערב שבת פרשת קרח ה'תשע"ח
הערות שוליים
- ↑ היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.
- ↑ על פי עדותו של הרב פרץ אוריאל בלוי