סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(החלפת הדף בתוכן "יואבי אוכל הרבה לחוח בסוכה")
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|ניסוח, סדר, ביטויים ועניינים שגויים ולא אנציקלופדיים}}
יואבי אוכל הרבה לחוח בסוכה
[[תמונה:הרבי בסוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי בסוכה]]
חג ה'''סוכות''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים בט"ו [[תשרי]] ומסתיימם ב[[כ"א בתשרי]]. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד ל[[כ"ב תשרי]].
 
היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם '[[חול המועד]]' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחו"ל הם שני חגים נפרדים בשני ימים).
 
==המקור לחג==
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"}}(אמור כג לד)
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"}}(דברים ט"ז י"ג)
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים}}(במדבר כט יב)
 
==שמות החג==
 
בכל פעם בתלמוד או במשנה שנאמר חג סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.
 
החג מכונה גם '''חג האסיף''', משום שבזמן הזה בשנה יוצאים לאסוף את התבואה מהשדות.
 
==מצוות החג==
[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות כמובא בהלכה]]
 
*שמחה,
 
{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
 
שנאמר '''"ושמחת בחגיך"''' [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהיה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]], ומתואר שב-שעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו.
 
*ישיבה בסוכה,
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מצות סוכה]]}}
 
שנאמר '''"בסוכות תשבו שבעת ימים"'''{{הערה|אמור כג מב}} והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב '''"למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"''' [[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על [[לחם]] או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.
 
*נטילת ארבע המינים,
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
 
מצווה ליטול ארבע מינים לאגדם ולנענעם, שנאמר '''"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"'''{{הערה|אמור שם}}
 
ארבעת המינים הם: [[אתרוג]], [[לולב]], הדסים (שלוש מינימום ניתן להוסיף), ערבות (2). בכל יום מימי החג (למעט שבת, שה[[ארבעת המינים]] מקבלים גדר [[מוקצה]]) מברכים על ארבעת המינים האלו ומנענעים אותם יחדיו לארבעת כיווני האויר, ומברכים על נטילת לולב, וביום הראשון מוסיפים ברכת שהחיינו.
 
==מצוות נטילת ארבעת מינים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ארבעת המינים]]}}
נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,
 
בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
 
'''ה[[אתרוג]]''' - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות.
 
'''ה[[לולב]]''' - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
 
'''ה[[הדס]]''' - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
 
'''ה[[ערבה]]''' - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
 
==הושענא רבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הושענא רבה]]}}
היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.
 
== שינה בסוכה ==
{{ערך מורחב|שינה בסוכה}}
מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.
 
המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור ה[[אדמו"ר האמצעי]] הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.(לקוטי שיחות חלק כ"ט).
 
{{הערות שוליים}}
 
== ראו גם ==
*[[מבצע סוכה]]
*[[מבצע לולב]]
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=279 אוצר מנהג חב"ד - חג הסוכות]
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
'''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג'''
*'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]]
*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - [[אתר היברובוקס]]
*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)] - [[אתר היברובוקס]]
*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271)] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 [[ריקוד]] לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}}
'''שונות'''
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1227 ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=306 הושענא רבה בבית חיינו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1596 אתרוג מורכב, מה הסימנים? הסבר על ידי שליח הרבי באירופה]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1621 שיירת סוכות כובשת את ניו יורק]{{וידאו}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50282 גלריה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57222 כך אוגדים ד' מינים] - וידאו הדגמה של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57148 הרבי מתוועד בסוכת 770 ● סקירה מקיפה] {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו|}}
 
{{חגים וזמנים}}
{{סוכות}}
 
[[קטגוריה:סוכות|*]]

גרסה מ־10:50, 17 ביוני 2018

יואבי אוכל הרבה לחוח בסוכה