לדלג לתוכן

מסכת כתובות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תקופה (שיחה | תרומות)
אין זו כתובת הרבי כי אם כתב ה"תנאים"
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:כתובה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה משנים קודמות]]
[[קובץ:כתובה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה משנים קודמות]]
[[קובץ:כתובה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה בימינו]]
[[קובץ:כתובה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובה בימינו]]

גרסה מ־01:32, 30 במאי 2018

כתובה משנים קודמות
כתובה בימינו

במסכת כתובות יש 13 פרקים, ו111 דפים.

המסכת עוסקת בדיני נישואין, הכתובה, וגבייתה.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

סוגיות נבחרות

פנויה שאמרה לכשרה נבעלתי

בדף ט"ו במסכת, יש מחלוקת בין רבן גמליאל לשאר תנאים, האם האשה נאמנת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזקה במקום שמאתבנית:הערת שוליים ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסוריןתבנית:הערת שוליים.

אדמו"ר הצמח צדקתבנית:הערת שוליים מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שמתנגד לטענתה "לכשר נבעלתי", מכל מקום לגבי נאמנות האשה שלא לאסור אותה על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.

הצמח צדק מסתפק, אולי נאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש לה שני חזקות: 1) חזקת כשרות, 2) חזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל, אבל באשת כהן שהחזקת כשרות אינו מכריע את הספק, שכן אפילו במקרה שהיה באונס ולא חטאה כלל - היא נאסרת על בעלה. אך הוא מביא שמחידושיהם של הרשב"א והריטב"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת שלא היה אפילו באונסתבנית:הערת שוליים ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתיתבנית:הערת שוליים אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף.

הצמח צדק מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה (כלומר אין זה מציאות קבועה בעולם אלא מציאות המתחדשת על ידי בחירה), ולכן במקרה כזה אין כלל רוב הסותר את חזקת הנאמנות של האשה.

דיני צדקה

במסכת נידונים כמה מדיני הצדקה. בירושלמי פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוז'ין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה "האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא"תבנית:הערת שוליים.

ביאורי הרבי

ביאורי הצמח צדק

הערות שוליים

מסכת כתובות

הערות שוליים