ספירת הבינה – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
סומכוס (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''בינה''' היא [[ספירה]] השניה בסדר השתלשלות, לאחר [[ספירת החכמה]] ולפני [[ספירת הדעת]].
'''בינה''' היא ה[[ספירה]] השניה בסדר השתלשלות, לאחר [[ספירת החכמה]] ולפני [[ספירת הדעת]].


מכונה גם [[אם (בינה)|אם]], ומקבלת שפע מן ה[[אב]] - [[ספירת החכמה]].
ספירת הבינה מכונה גם [[אם (בינה)|אם]], ומקבלת שפע מן ה[[אב]] - [[ספירת החכמה]], ומולידה את ה[[מידות]].


הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]], לפני שימשך ל[[ספירת הדעת]].
 
==חכמה ובינה==
 
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.
 
==בינה ושמחה==
ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.
 
==ספירת הבינה ביחס מידות==
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכח המוחין, ובפרט מההתבוננות.


בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד [[ספירת הבינה]].
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד [[ספירת הבינה]].


באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.




[[קטגוריה:ספירות|בינה]]
[[קטגוריה:ספירות|בינה]]