יום ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום ירושלים''' הוא יום ציון סמלי ב[[כ"ח אייר]] בו חלק מתושבי ארץ ישראל מציינים את איחוד העיר [[ירושלים]] תחת ריבונות ישראלית ביום זה בשנת [[תשכ"ז]], עם שיום [[מלחמת ששת הימים]]. | '''יום ירושלים''' הוא יום ציון סמלי ב[[כ"ח אייר]] בו חלק מתושבי ארץ ישראל מציינים את איחוד העיר [[ירושלים]] תחת ריבונות ישראלית ביום זה בשנת [[תשכ"ז]], עם שיום [[מלחמת ששת הימים]]. | ||
ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת [[הרבנות הראשית לישראל]] ב[[ח' בטבת]] [[תשכ"ח]], בחוגי [[הציונות הדתית]] נחגג היום באמירת [[הלל]] שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהילים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות. | ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת [[הרבנות הראשית לישראל]] ב[[ח' בטבת]] [[תשכ"ח]], בחוגי [[הציונות הדתית]] נחגג היום באמירת [[הלל]] שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהילים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות. | ||
הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום חג. | |||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
גרסה מ־12:32, 13 במאי 2018
יום ירושלים הוא יום ציון סמלי בכ"ח אייר בו חלק מתושבי ארץ ישראל מציינים את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית ביום זה בשנת תשכ"ז, עם שיום מלחמת ששת הימים.
ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת הרבנות הראשית לישראל בח' בטבת תשכ"ח, בחוגי הציונות הדתית נחגג היום באמירת הלל שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהילים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות.
הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום חג.
התייחסות הרבי
כבר בשבת פרשת מסעי תשכ"ז, קודם להכרזת הרבנות הראשית, הביע הרבי את דעתו בצורה ברורה על קביעת היום כיום חג:
חס ושלום לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום . ובפרט על פי המבואר בקבלה שהמועדים מכוונים כנגד הספירות, ג' הרגלים הם כנגד ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת, חנוכה ופורים (או: פורים וחנוכה - כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפ"ז פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.
ואפילו חג הגאולה י"ב תמוז שבו היתה גאולה כללית, אף על פי כן לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיום טוב ולומר בו הלל עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון - אין לתקן ולקבוע בהם יום טוב חס ושלום! ואף על פי שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יום טוב ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם . . אבל לא יום טוב כפשוטו.
וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יו"ט: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר - שבזה מתבטאת ההודאה, ועד"ז הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה ...
.
לקריאה נוספת
- הרב יעקב הורביץ, פרדס חב"ד גליון 11 עמוד 163
קישורים חיצוניים
- הרב יעקב הלוי הורוביץ, "יום ירושלים" כיום חג? - באתר שטורעם