חיים כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ר' חיים כבש נולד ב[[עיירה]] וויעטקא בשנת [[תרמ"ט]]. | ר' חיים כבש נולד ב[[עיירה]] וויעטקא בשנת [[תרמ"ט]]. | ||
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב, וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונתו. | בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב, | ||
זוגתו בת שבע הייתה שא"ב של הרבנית שטערנה שרה וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונתו. | |||
בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | ||
גרסה מ־03:52, 8 במאי 2018
ר' חיים כבש נולד לאביו ר אשר ע"ה(תרמ"ט-כ"ד אייר תש"ג), היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת מקוואות טהרה וחיידרים בעיר ובסביבותיה.
קורות חיים
ר' חיים כבש נולד בעיירה וויעטקא בשנת תרמ"ט.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובהגיעו לגיל חופה נשא את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב, זוגתו בת שבע הייתה שא"ב של הרבנית שטערנה שרה וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר קידושין בחתונתו.
בשנת תרפ"ו התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית מקוואות והקמת חדרים, הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה.
בסביבות שנת תרצ"ג קבע את מגוריו בנעוול וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה בסמרקנד, שם נפטר מרעב וממחלות ביום כ"ד אייר תש"ג בגיל 54.
הוא נותר ערירי ממשפחתו, ומי שהביא אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד למרות הסכנה שבדבר היה החסיד ר' מאיר איטקין, ובשכר ההתעסקות שלו קיבל בירושה את כל חפציו האישיים בתוכם היו חפצים שקיבל בירושה מאשתו בהם חפצים בהם השתמש הבעל שם טוב, ור' מאיר שלח חפצים אלו לספרייתו של הרבי.