אוריאל צימר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ובמשך השנים התקרב לחוגים חרדיים "קנאים" בירושלים. נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.


הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר ל[[ארצות הברית]] שם התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמושליט"א]].
כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושנסקי הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' טוביה בלוי, שהכיר לו את הרבי.


התגורר בויליאמסבורג שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].
לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.
 
בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות לשמור תורה ומצוות, לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).
 
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].
 
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה.
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]].
 
כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב 17 שפות.
 
בהייתו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.
 
וכן כתב מכתבים רבים (על פי הוראת הרבי) לר' [[טוביה בלוי]], על המתרחש בבית חיינו. יצאו לאור תחת השם [[אגרות חסיד]].
 
התגורר בשכונת ווליאמסבורג שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח בקראון הייטס.
 
באחת התוועדויות בבשמחת תורה ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר בכמתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!
 
 
 
נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].


על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.
על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.

גרסה מ־05:56, 20 באפריל 2018

הרב צימר במשרדו

הרב פרץ אוריאל צימר (כ' כסלו תרפ"א-ט' כסלו תשכ"ב) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.

תולדות חיים

נולד בוינה בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית. בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.

כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושנסקי הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' טוביה בלוי, שהכיר לו את הרבי.

לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.

בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות לשמור תורה ומצוות, לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).

נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.

הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל יצא לארצות הברית לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר לחסידות חב"ד והיה מקורב לאדמו"ר שליט"א.

כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב 17 שפות.

בהייתו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.

וכן כתב מכתבים רבים (על פי הוראת הרבי) לר' טוביה בלוי, על המתרחש בבית חיינו. יצאו לאור תחת השם אגרות חסיד.

התגורר בשכונת ווליאמסבורג שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח בקראון הייטס.

באחת התוועדויות בבשמחת תורה ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר בכמתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!


נפטר בלונדון לאחרי מחלה ממושכת בט' בכסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס, דיין באנטוורפן, ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.

על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[1].

קשריו עם הרבי

היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.

זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש[2]. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.

בשנת תשי"ט כתב, בהוראת הרבי, את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.

על מצבתו נכתב: פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.


בהזדמנות[3] סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם[4].

עיסוקו הספרותי

הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם האו"ם.

בשנת תשע"א, הדפיס ידידו הרב טוביה בלוי את מכתביו תחת השם אגרות חסיד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.
  2. לאחר פטירתו, החל ידידו הרב טוביה בלוי לתרגם את המכתבים.
  3. יחידות ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות .
  4. צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול ה'תשס"ה, ע' 63.