לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "נודע ביהודה אלקים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הניגון '''נוֹדָע בִּיהוּדָה''' הותאם למילים במזמור התהילים ע"ו (פסוקים א-ב) לכבוד יום הולדת...")
 
שורה 1: שורה 1:
 
הניגון '''נוֹדָע בִּיהוּדָה''' הותאם למילים במזמור התהילים ע"ו (פסוקים א-ב) לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי מליובאוויטש בי"א ניסן ה'תשל"ז.
 
הניגון '''נוֹדָע בִּיהוּדָה''' הותאם למילים במזמור התהילים ע"ו (פסוקים א-ב) לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי מליובאוויטש בי"א ניסן ה'תשל"ז.
  
המילים: '''נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:'''
+
המילים: '''נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:'''
  
 
על מילות הניגון: דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור.  
 
על מילות הניגון: דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור.  

גרסה מ־05:25, 16 באפריל 2018

הניגון נוֹדָע בִּיהוּדָה הותאם למילים במזמור התהילים ע"ו (פסוקים א-ב) לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי מליובאוויטש בי"א ניסן ה'תשל"ז.

המילים: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:

על מילות הניגון: דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור.

לפירוש הרד"ק הפסוק מתייחס גם לאשר יתרחש לעתיד לבוא – כאשר ה' ינקום את נקמתו באויבי עם ישראל, ואז יתפרסם (נוֹדָע) שמו של הקדוש-ברוך-הוא בִּיהוּדָה (חבל ארץ בארץ ישראל בו נמצאת העיר ירושלים). אז גם יהיה בְשָׁלֵם סוּכּוֹ שיבנה בה (בעיר ירושלים) בית המקדש – סוכתו ומקום השראת שכינתו של הקב"ה(וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן)!

לרד"ק יש גם ביאור מעניין למה נקראת העיר בשם ירושלים. שם בן נוח קרא לה שָׁלֵם ואילו אברהם קרא לה בשם יִרְאָה, הקב"ה החליט ליצור שילוב בין 2 השמות וקרא לה יְרוּשָׁלַיִם (יראה – שלם).