תומכי תמימים יצהר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:07, 4 באפריל 2018

תבנית:ערך מובחר/למעלה ישיבת תומכי תמימים ביצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב^[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל,

תומכי תמימים יצהר
[[קובץ:\|250px]] מבנה הזאל של הישיבה (חורף תשע"ג)
אפיון	ישיבה גדולה
תאריך יסוד	אלול תשע"ב
מיקום	מצפה יצהר
מייסד	ר' איציק סנדרוי
ראש הישיבה	הרב שי הרמתי
מנהל גשמי	ר' איציק סנדרוי
מספר תלמידים	20

הקמת הישיבה

בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסליו הוחלט על פתיחת הישיבה^[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.

במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.

באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה ו'סדר חסידות' הראשון.

בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.

בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי^[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשע"ג לומדים בישיבה כ-20 בחורים.

בשנת תשע"ו נפתח מטה התרמה לטובת הישיבה ונסגר בהצלחה.

מבנה הישיבה

בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת - 770. בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל^[4].

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה^[5]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.

בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.

המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.

בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה^[6] בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.

פעילות בישובים ובסיסי צה"ל

קובץ:מחט שומרון במצפה יצהר.jpg

מח"ט שומרון בביקור בישיבה

התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב^[7] ובבסיסי צה"ל.

בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.

ברוב ימות השנה נמצא בישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.

בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות^[8] ביומי דפגרא בבית הכנסת בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.

בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה^[9].

יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים^[10].

צוות הישיבה

הנהלה רוחנית:

הרב שי הרמתי - ראש ישיבה.
הרב יחזקאל נואמה - משפיע.
הרב דוד שניאורסון - מגיד שיעור ומשפיע.
הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
הרב משה חביב - משפיע.
הרב שניאור סנדרוי - משגיח.
הרב משה גורביץ' - משגיח.

הנהלה גשמית:

ר' איציק סנדרוי - מנהל.
ר' אפרים בירן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:ערך מובחר/למטה

[1] הידיעה באתר חב"ד אינפו.

[2] הידיעה על פתיחת הישיבה.

[3] ידיעה באתר חב"ד אינפו.

[4] כתבה באתר חב"ד אינפו.

[5] ידיעה באתר הגאולה.

[6] ידיעה באתר חב"ד אינפו.

[7] פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס, בהילולת יהושע בן נון.

[8] התוועדות ביו"ד שבט.

[9] [1] באתר חב"ד אינפו.

[10] כתבה באתר חב"ד אינפו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ==מבנה הישיבה ==
 בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].
-בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל{{מונחון|זאל|אולם הלימודים}}, שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
+בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
 בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.