זעיר אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
(ביאור והרחבה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''זעיר אנפין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין ו[[מלכות דאצילות]] נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. היחוד ביניהם הוא [[יחודא תתאה]]. ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים הם לשם ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". | '''זעיר אנפין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין ו[[מלכות דאצילות]] נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה שהן שתי מגמות בעולם בריך היא המגמה הקוסמופוליטית ושכינתיה היא המגמה הלאומית שבעם ישראל ובניהם יש ניגוד בפני השטח אולם מצד האמת הם בעלי מקור אחד והשאיר של המציאות היא להשלימם (להרחבה ראה מאמר האידיאות בישראל של מרן הרב קוק). היחוד ביניהם הוא [[יחודא תתאה]]. ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים הם לשם ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". | ||
כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | ||
גרסה מ־19:25, 13 במרץ 2018
זעיר אנפין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין ומלכות דאצילות נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה שהן שתי מגמות בעולם בריך היא המגמה הקוסמופוליטית ושכינתיה היא המגמה הלאומית שבעם ישראל ובניהם יש ניגוד בפני השטח אולם מצד האמת הם בעלי מקור אחד והשאיר של המציאות היא להשלימם (להרחבה ראה מאמר האידיאות בישראל של מרן הרב קוק). היחוד ביניהם הוא יחודא תתאה. המצוות שאנו עושים הם לשם ייחוד זעיר אנפין ומלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
כמו כן זעיר אנפין מאיר בשבת ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת אבא ואמא, ואז ז"א ומלכות יונקים מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"[1].
ענינו
זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.
זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
ביחס לאריך אנפין
מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[2]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
הערות שוליים
- ↑ ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת
- ↑ שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |