תאווה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}. | בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}. | ||
תאוה | תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות שהאדם מתאווה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאווה שנתאווה [[דוד המלך]] בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}. | ||
לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון | לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר|חסידות}} | {{קצרמר|חסידות}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||