הדפסת התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ניסוח, הגהה) |
מ (ניסוח) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר). | #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר). | ||
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו | #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין. | ||
#בכל דבר יש [[מחשבה]] דיבור ומעשה | #בכל דבר יש [[מחשבה]] דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא. | ||
==התניא בבסיסי צה"ל== | ==התניא בבסיסי צה"ל== | ||
גרסה מ־01:02, 21 בינואר 2018
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
מבצע הדפסת התניא הינה בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.
במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת תשע"ח) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.
היסטוריה
ביום כ"ג באב שנת תשל"ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י"ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל"ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשמ"ד, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף חנוכה, כ"ד בטבת (יום ההילולא של אדמו"ר הזקן), פורים קטן (י"ד באדר א'), פורים (י"ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד"מ הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"[1].
צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י"א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ"ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת תשע"ג) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה[2].
ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.
בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות[דרוש מקור]:
- ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת קה"ת.
- להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
- ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
- במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה.
מטרת ההדפסה
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה. ספר התניא הוא הרי ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.
הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:
- הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
- כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
- בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.
התניא בבסיסי צה"ל
| ערך מורחב – צה"ל |
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל[3], ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן במלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י"ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"[4].
קישורים חיצוניים
- מדפיסים לביאת המשיח סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, עלון קרוב אליך פרשת בהעלותך תשע"ו
- חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש -
- הדפסת ספר התניא ברחבי העולם
בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem - הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא, כ״ד בטבת ה׳תשע״ח
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 320 ואילך.
- ↑ אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)
- ↑ רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.
- ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.