נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | ||
==יחס הרביים== | |||
הרבי מביא ב"[[היום יום#חלק שני|היום יום - חלק ב'" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | {{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], ולא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | ||
|מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'}} | |מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'}} | ||
משפט זה מבוסס על תשובת [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאלת [[הרבי]]{{הערה|מובא ב"[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג'}} מה היה הנוהג ב[[ליובאוויטש]] בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לעשות נוי [[סוכה]], לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה. | |||
פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ מ[[מוסקבה]] אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו. | |||
אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] [=[[אדמו"ר הרש"ב|מהורש"ב]]] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה. | |||
הפחד מקבלת עול מלכות שמים [[ראש-השנה]], עבודת [[ט' תשרי|ערב יום כיפור]] ו[[יום כיפור]] ו[[שמחה|שמחת]] [[חג הסוכות]] – היו אצל [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] חוויות ד[[פנימיות (בחסידות)|פנימיות]] ה[[נפש]] | |||
|מרכאות=כן|מקור="[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג''}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־15:44, 3 באוקטובר 2017
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה [1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - לדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
יחס הרביים
הרבי מביא ב"[[היום יום#חלק שני|היום יום - חלק ב'" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה:
בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, ולא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות
משפט זה מבוסס על תשובת אדמו"ר הריי"צ לשאלת הרבי[2] מה היה הנוהג בליובאוויטש בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה:
בליובאוויטש לא נהגו לעשות נוי סוכה, לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה.
פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ ממוסקבה אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו.
אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=מהורש"ב] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה.
הפחד מקבלת עול מלכות שמים ראש-השנה, עבודת ערב יום כיפור ויום כיפור ושמחת חג הסוכות – היו אצל אאמו"ר הרה"ק חוויות דפנימיות הנפש
— "ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג
קישורים חיצוניים
- אין מנהגנו בנוי סוכה, שבועון התקשרות גליון תתר
הערות שוליים
- ↑ דף ל עמוד ב
- ↑ מובא ב"ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג'