יששכר בער מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה, קטגוריה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יששכר בער | רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. [[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}. | |||
היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל [[אדמו"ר הזקן]] היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}. | היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל [[אדמו"ר הזקן]] היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוקיה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה מ־09:05, 14 באוגוסט 2017
רבי יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש (? - כ"ב שבט תקנ"ד), היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. מורה צדק בעיירה ליובאוויטש.
תולדות חיים
נולד לאביו רבי שלמה[1].
היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" בענווה[2]. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד[3].
כאשר הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה בשנת תקמ"ב כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת השם, כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי ישראל פוליצקר כאחד ממנהיגי העדה[4].
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת תקמ"ד מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות בפרנסה של אנ"ש ברוסיה[5].
הסתלקותו
רבי יששכר בער נפטר בכ"ב שבט ה'תקנ"ד, ועל מצבתו נכתב:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
- נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה תשרי תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
לקריאה נוספת
- המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש”ט ומורו של אדה”ז בילדותו - אתר "ליובאוויטש שלי"
- משה מרינובסקי, תגלית בליובאוויטש, כפר חב"ד גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' ד (21), מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.
- ↑ בית רבי.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת עמ' 80.
- ↑ פרי הארץ מכתב ה', משנת תקמ"ב.
- ↑ פרי הארץ מכתב ח'.