ציור אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 7: | שורה 7: | ||
== עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ == | == עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ == | ||
בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של [[אדמו"ר הזקן]] ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו | בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של [[אדמו"ר הזקן]] ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו דיונים בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. | ||
ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה. | ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה. | ||
גרסה מ־08:10, 9 באוגוסט 2017
ציור תואר אדמו"ר הזקן, צויר בעת מאסרו הראשון בשנת תקנ"ט. בשנת תרכ"ב סיפר חסיד כי שמע את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", תרכ"ד-תרכ"ה, כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים".
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים.
הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון. טופס זה נמצא בבעלותה של ספריית ליובאוויטש בניו-יורק, והוא מוצג לעיתים בתערוכות שונות לפני המבקרים בספריה.
עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ
בחוברת השמינית של קובץ 'התמים' [1] נדפסה התמונה המפורסמת של אדמו"ר הזקן ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת תרמ"ח (ראה להלן: תרמ"ט) על ידי הר' שמריה שניאורסאן, היו דיונים בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת תרנ"ו שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה.
רשימת אדמו"ר הריי"ץ
ברשימה הובאו חמישה סיפורים והוכחות על אמיתות התמונה והם:
1) עדות של שני חסידים זקנים מבברויסק שהכירו את אדמו"ר הזקן וזיהו את הציור כתמונתו.
2) אדמו"ר המהר"ש ראה את התמונה הזו עוד בשנת תרט"ו, בפטרבורג.
3) הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית בליובאוויטש, בשנת תרכ"ב, כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל אדמו"ר הצמח-צדק. ובשנת תרנ"ו סיפרה: "כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז".
4) עדות של חסיד שבשנת תרכ"ב שמע את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים".
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: "אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס" [=כאשר אני מסתכל על הדוד רח"א רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת").
התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן
הרבי באגרת קודש כרך ח"י ע' רכו כתב: במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה. ובשולי-הגליון שם נתפרש שהכוונה לכוונה להדפיס בול עם תמונת רבינו הזקן.