'''על פי הוראת [[הרבי]] ללמוד ענייני בית הבחירה בימי בין המצרים, מוגשים לפניכם קטעים מהערך [[עזרת הנשים (בית המקדש)]]''':
[[תמונה:מדלית_הרבי.jpg|left|200px|]]
'''מדלית הרבי מליובאביץ'''' הינה מדליה אותה הנפיקה "החברה הממשלתית למדליות ומטבעות" ב[[י"ד כסלו]] [[תשס"ט]] לכבוד שמונים שנה לחתונתו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] - [[י"ד כסלו תרפ"ט]].
'''עזרת הנשים''' היא אגף ב[[בית המקדש]] הממוקם מזרחית ל[[עזרה (בית המקדש)]]. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה (מחנה שכינה) אלא בקדושת [[הר הבית]] (מחנה לויה). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים (פסחים צב, א).
המדליה מכסף טהור הינה ראשונה בסדרה "חכמי ישראל". בצד הפנים של המדליה דיוקנו של הרבי. צד הגב, המשותף לכל מדליות הסדרה החדשה, מבטא את החכמה והקדושה הגלומה בספרים היהודים, בהם הוגים חכמי ישראל בכל הדורות.
אף שיש מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון (דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א) ואף במשכן שילה (תנא דבי אליהו רבה יא), את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת [[בית המקדש השני]].
מדברי חז"ל בתלמוד עולה, כי בחיי היום יום במקדש שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה (ט"ז, ב) "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים .. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם ב[[ראש השנה]], קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.
שמחת בית השואבה התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה (נא, א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."
ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים (יומא סט, א). מעמד "[[הקהל]]" ב[[סוכות]] התקיים אף הוא בעזרת הנשים (סוטה מא, א-ב). כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו בירושלים היה בעזרת הנשים (רש"י סנהדרין פו, ב).
<div style="text-align:left;">'''[[עזרת הנשים|עזרת הנשים בבית המקדש - לערך המלא והמפורט]]</div>
המדליה מכסף טהור הינה ראשונה בסדרה "חכמי ישראל". בצד הפנים של המדליה דיוקנו של הרבי. צד הגב, המשותף לכל מדליות הסדרה החדשה, מבטא את החכמה והקדושה הגלומה בספרים היהודים, בהם הוגים חכמי ישראל בכל הדורות.
