תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (added Category:תעניות using HotCat)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.


מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית.
מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, ף על פי שלא היה בכור. לגיב מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
 
ישנה מחלוקת האם נהג הרבי בתענית בכורות, והאם סיים מסכת בערב פסח. לטענת כמה חוקרים לא היה הרבי בכור על פי ההלכה, כי קדמה לו אחות שנפטרה בצעירותה. על טענה זו קמו עוררין.
{{חגים וזמנים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:תעניות]]

גרסה מ־01:33, 12 ביולי 2017

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים [דרוש מקור] להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ [1] אף שהיה ספק בכור[2]. אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, ף על פי שלא היה בכור. לגיב מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות.

  1. שיחת י"ט כסלו תשט"ז
  2. שמועות וסיפורים ח"א