מבצע טהרת המשפחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה. השאר קיימים בערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ייסוד המבצע== | ==ייסוד המבצע== | ||
בשיחה מיוחדת ב[[ט"ז בתמוז]] [[תשל"ה]]{{הערה|נדפסה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14938&st=&pgnum=265&hilite לקוטי שיחות חלק י"ג, עמודים 259-260].}} הורה הרבי להתחיל מבצע הסברה רחב לחיזוק טהרת המשפחה. | בשיחה מיוחדת ב[[ט"ז בתמוז]] [[תשל"ה]]{{הערה|1=נדפסה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14938&st=&pgnum=265&hilite לקוטי שיחות חלק י"ג, עמודים 259-260].}} הורה הרבי להתחיל מבצע הסברה רחב לחיזוק טהרת המשפחה. | ||
==הוראות הרבי== | ==הוראות הרבי== | ||
גרסה מ־08:39, 12 ביוני 2017
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
מבצע טהרת המשפחה הוכרז על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תר"צ, בעת ביקורו הראשון בארצות הברית, בעקבות הבורות בנושא שאפיינה את הציבור היהודי בזמנו.
בדורנו, קבעו הרבי בשנת תשל"ה לאחד מעשרת המבצעים הקבועים.
ייסוד המבצע
בשיחה מיוחדת בט"ז בתמוז תשל"ה[1] הורה הרבי להתחיל מבצע הסברה רחב לחיזוק טהרת המשפחה.
הוראות הרבי
בעיקר הורה הרבי במסגרת מבצע זה להשתדל בבנית מקוואות לנשים, ושלא לעכב את הגמר אפילו ביום אחד ח"ו.
הרבי[2] הדגיש עד כמה צריכים להשתדל לסיים את בנין המקוה במהירות האפשרית, ויפה שעה אחת קודם. וכידוע סיפור הגמרא[3] - "מעשה רב" - אודות ענשו של יהושע על שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, שבזה מודגש עד כמה נוגעת הזריזות בסיום בנין המקוה ופתיחתה, אפילו כאשר מדובר אודות זירוז של יום אחד בלבד.
מלבד הכשרות המהודרת שצריך להקפיד כמובן, הוסיף הרבי שבפרט יש גם להקפיד אודות יופי החיצוני של המקווה, כידוע מכתב אדמו"ר הריי"צ אודות גודל ההשתדלות גם ביופי החיצוני של המקוה - כי יתכן שעל ידי זה תתוסף עוד אשה אחת שתשתמש במקוה, ותוכל להשתמש במקוה מתוך שמחה וטוב לבב, באופן שלא תצטרך להזדרז ולמהר כו', אלא תוכל לעשות את כל הענינים כתיקונם, ובאופן של הידור. וכפי שרואים בפועל שהיופי החיצוני של המקוה פועל ומשפיע בכל האמור.
ומבלי להכנס לנידון אם היא צודקת בכך שהיופי החיצוני של המקוה תופס מקום כו', הנה מכיון שמדובר אודות קיום מצוה בפועל, ובפרט כאשר מדובר אודות ענין הנוגע לדורות ודורי דורות - בנים ובנות שיוולדו עד סוף כל הדורות - הרי מובן עד כמה צריכה להיות ההשתדלות לדאוג שכל הענינים הקשורים בזה יהיו בתכלית השלימות.
ומזה מובן גודל החשיבות וההכרח להשתדל ביותר בנוגע לכל הקשורת עם טהרת המשפחה - בניית מקוה וסיומה, שכלול המקוה, והעיקר - להשתדל שכל אחת מנשי ישראל תשתמש במקוה בפועל, כי אף על פי שכל המבצעים הם ענינים עיקריים וחשובים ביותר, הרי החשיבות גדולה עוד יותר.
מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, חלה - כשרות האכילה ושתיה, נדה - טהרת המשפחה, והדלקת הנר.[4] - נרות שבת קודש ויום טוב.
הערות שוליים
- ↑ נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ג, עמודים 259-260.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג עמ' 149 (153)
- ↑ עירובין סג, ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 74 (78)
קישורים חיצוניים
- שיחת הייסוד של המבצע, לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 259