קמץ אלף א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:41, 4 ביוני 2017

בלימוד

כאשר לומדים עם ילדים את אותיות האל"ף בי"ת, הורה הרבי שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את הניקוד (קמץ), לאחר מכן את צורת האות (א) ולבסוף שניהם יחדיו.

הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם^[1]..

וכך הסביר אדמו"ר הריי"צ:

במתן תורה, השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם לחיידר לומר קמץ אלף א, ככתוב^[2] "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה^[3], כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמלה "אנכי".

— ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז

קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה קמץ אלף א שהוא לזיכרון מעמד הר סיני אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו לחיידר הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה קמץ אלף א כן בהיכנסו לחיידר במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד קמץ אלף א.
הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.

— אגרות קודש חלק ז עמוד קמו

הניגון

לעיתים^[4] לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש:

"קמץ אלף אָ, קמץ בית בָּ, קמץ גימל גָ, קמץ דלית דָ".

- המנגינה לקוחה מהניגון על הסלע הך.

ראו גם

אויפן פריפעטשיק (ניגון)

הערות שוליים

↑ להרחבה, ראו שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב
↑ שיר השירים א, ד.
↑ מדרש שיר השירים על הפסוק.
↑ מפי ר' זלמן לנדא.

[1] להרחבה, ראו שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב

[2] שיר השירים א, ד.

[3] מדרש שיר השירים על הפסוק.

[4] מפי ר' זלמן לנדא.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}..
-וכך הסביר[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז עמוד קמו.}}:
+וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]:
+{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמלה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}}
 {{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים.
 כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''.{{ש}}
-הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.}}
+הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש חלק ז עמוד קמו}}
 ==הניגון==