לא תהיה משכלה תשי"ב – הבדלי גרסאות
| שורה 41: | שורה 41: | ||
את המאמר התחיל הרבי מיד בתחילת ה[[התוועדות]] ללא הקדמות כלל מלבד ניגון ההכנה למאמר, אמירת המאמר נמשכה זמן רב מעבר לרגיל למשך 55 דקות.{{הערה|שם=רי"כ|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F ממכתביו של] ר' [[יואל כהן]].}} | את המאמר התחיל הרבי מיד בתחילת ה[[התוועדות]] ללא הקדמות כלל מלבד ניגון ההכנה למאמר, אמירת המאמר נמשכה זמן רב מעבר לרגיל למשך 55 דקות.{{הערה|שם=רי"כ|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%91_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F ממכתביו של] ר' [[יואל כהן]].}} | ||
לקראת סיום המאמר בעת שתיאר הרבי את האדם העובד את ה' ללא שביעות רצון ביאר הרבי כי בעת שחושב האדם על מעמדו ומצבו מצד שביעות רצונו הוא מורד "במלך מלכי המלכים הקב"ה" שנתן לו תפקיד ושליחות לרגע זה והוא אינו ממלאו, ותמורת זאת חושב אודות עצמו. את הדברים אמר הרבי מתוך התרגשות עצומה ובכיות ובעת שהזכיר את "מלך מלכי המלכים" עצר את שטף דיבורו והניח את ראשו על השולחן מתוך בכי לכמה רגעים ורק לאחר מכן המשיך "הקב"ה"...{{הערה|שם=רי"כ}} לאחר מכן הרחיב הרבי ותיאר את מחשבתו של האדם בעת שעולים לו מחשבות אודות מעלותיו ומתוך התרגשות אמר: {{ציטוטון|ווען מען פרעגט אים | לקראת סיום המאמר בעת שתיאר הרבי את האדם העובד את ה' ללא שביעות רצון ביאר הרבי כי בעת שחושב האדם על מעמדו ומצבו מצד שביעות רצונו הוא מורד "במלך מלכי המלכים הקב"ה" שנתן לו תפקיד ושליחות לרגע זה והוא אינו ממלאו, ותמורת זאת חושב אודות עצמו. את הדברים אמר הרבי מתוך התרגשות עצומה ובכיות ובעת שהזכיר את "מלך מלכי המלכים" עצר את שטף דיבורו והניח את ראשו על השולחן מתוך בכי לכמה רגעים ורק לאחר מכן המשיך "הקב"ה"...{{הערה|שם=רי"כ}} לאחר מכן הרחיב הרבי ותיאר את מחשבתו של האדם בעת שעולים לו מחשבות אודות מעלותיו ומתוך התרגשות אמר: {{ציטוטון|ווען מען פרעגט אים וואס איז בא דיר מיטן בארצך, שרייט ער אויס במר נפשו: וואס מיר רצון, וואס מיר תענוג, וואס מיר אהבה, וואס מיר יראה?! {{כתב קטן|[כאשר שואלים אצלו מה מעמדך, זועק הוא: מה לי רצון מה לי תענוג מה לי אהבה מה לי יראה?!]}} כיצד יכול לחשוב על ענינים של מדריגות, בה בשעה שצריך לעמוד על המשמר שלא יעבור אפילו רגע אחד במצב של מרידה במלכות ח"ו, מצד החסרון במילוי השליחות ברגע זה!}} | ||
החסיד ר' [[משה גוראריה]] שהה באותה התקופה ב[[בית חיינו]], במכתב ששלח לידידו באותה התקופה תיאר את המעמד בהתפעלות גדולה: | |||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
|תוכן=ב[[שבת קודש]] הייתה התוועדות, היה מאמר על הפסוק לא תהיה משכלה ועקרה וכו' את מספר ימיך אמלא | |תוכן=ב[[שבת קודש]] הייתה התוועדות, היה מאמר על הפסוק לא תהיה משכלה ועקרה וכו' את מספר ימיך אמלא, והרבה דברי תורה. הבכיות העצמות של כ"ק ממש קורעים הלב, אף לב האבן. השתדל להתאפק בכל כוחו ולא יכול, והדמעות ניגרו על השולחן. וכל דבר יצא מתוך פנימיות עומק הנשמה. | ||
לא הבנתי אף פעם מה זה הזזת הנפש ומרירות של עומק פנימיות הנפש. אין להעלות על הכתב ואין בכוחי לתאר את מה שראיתי והרגשתי. דיבר | |||
לא הבנתי אף פעם מה זה הזזת הנפש ומרירות של עומק פנימיות הנפש. אין להעלות על הכתב ואין בכוחי לתאר את מה שראיתי והרגשתי. דיבר איך שצריכים לייקר כל רגע, מה היו יכולים לעשות ומה עושים... | |||
האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | ||
והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | ||
|מקור=אוצר החסידים ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | |מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | ||
}} | }} | ||