כח ההיולי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "====הגדרה==== '''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - '''תהו''') המתייחס ל...") |
(←הגדרה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
היולי הוא | '''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - '''תהו''') המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] ישנו הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר דרגה זו מכונה '''כח היולי העצמי''' על שם [[פשיטות|פשיטותו]] והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן'''כח היולי''' ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית). | ||
==הגדרות ומאפיינים== | |||
היולי מקביל למושג [[חומר]], ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום [[צורה]], ושעליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. | |||
שלב זו קיים הן בהמצאת ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] הן בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] מ[[מלכות דאצילות]], הן בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] הן בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], הן בהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה, באופן כללי הוא קיים בכל המשכה והתהוות של דבר מזולתו שבהכרח יש בו שלב זה בו שורש וראשיתו הוא עדיין בגדר "היולי" וחומר פשוט לכל מיני צורות ודברים שיומשכו ממנו לאחר מכן. | |||
;פשיטות | |||
כח היולי אם כי הוא יכולת{{מקור|לחפש הקבלה בין יכולת להיולי}} ה[[עילה]] להוציא ולהמשיך מגוון כוחות [[עלול|עלולים]] היא עצמה עדיין אינה מוגדרת בשום ציור והגדרה. היות וצורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.(עטרת שבועות) | |||
סיבת הדבר היות והיולי הוא ראשית התהוות הדבר ממקור ולכן הוא בערך עדיין למקור ומאיר בו מקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים ומציאותו חלק ממציאות המקור(פדה רנ"ט ועוד, לעיין שוב) | |||
;אינו מציאות ממש | |||
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית, שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{מקור|לכאורה כתוב בפירוש ברמב"ן חומר דק וכו' ועוד}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{מקור}} ועל שם זה נקרא היולי "אפשרי המציאות" היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו). | |||
כן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח) | |||
;היולי - יש מאין | |||
מאידך גיסא היות ולפניו גם לא היה כלל אפשרי המציאות ורק כשהתחדשה מציאות החומר -היולי שוב נעשתה אפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנה לכן עיקר החידוש ופעולת הבריאה יש מאין היא בבריאת כח וחומר היולי (ואילו הדברים שנמשכים ממנה אינם אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים). | |||
;המשכת הכוחות מכח היולי | |||
תער"ב... | |||
====מאפיינים==== | ====מאפיינים==== | ||
גרסה מ־10:24, 26 במאי 2017
היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - תהו) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח הנמשך בדרך עילה ועלול ישנו הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר דרגה זו מכונה כח היולי העצמי על שם פשיטותו והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כןכח היולי ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).
הגדרות ומאפיינים
היולי מקביל למושג חומר, ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום צורה, ושעליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. שלב זו קיים הן בהמצאת היש הגשמי מאין הן בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' ממלכות דאצילות, הן בהמשכת הכלים וספירות דאצילות הן בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם, הן בהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה, באופן כללי הוא קיים בכל המשכה והתהוות של דבר מזולתו שבהכרח יש בו שלב זה בו שורש וראשיתו הוא עדיין בגדר "היולי" וחומר פשוט לכל מיני צורות ודברים שיומשכו ממנו לאחר מכן.
- פשיטות
כח היולי אם כי הוא יכולת[דרוש מקור: לחפש הקבלה בין יכולת להיולי] העילה להוציא ולהמשיך מגוון כוחות עלולים היא עצמה עדיין אינה מוגדרת בשום ציור והגדרה. היות וצורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.(עטרת שבועות)
סיבת הדבר היות והיולי הוא ראשית התהוות הדבר ממקור ולכן הוא בערך עדיין למקור ומאיר בו מקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים ומציאותו חלק ממציאות המקור(פדה רנ"ט ועוד, לעיין שוב)
- אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית, שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.[דרוש מקור: לכאורה כתוב בפירוש ברמב"ן חומר דק וכו' ועוד] אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא הכח והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.[דרוש מקור] ועל שם זה נקרא היולי "אפשרי המציאות" היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו). כן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח)
- היולי - יש מאין
מאידך גיסא היות ולפניו גם לא היה כלל אפשרי המציאות ורק כשהתחדשה מציאות החומר -היולי שוב נעשתה אפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנה לכן עיקר החידוש ופעולת הבריאה יש מאין היא בבריאת כח וחומר היולי (ואילו הדברים שנמשכים ממנה אינם אלא יש מיש - הלבשת צורה לחומר קיים).
- המשכת הכוחות מכח היולי
תער"ב...
מאפיינים
ראה בכל להלן תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
- כלול
- פשוט
- אינו כמו כלל ופרט (שבועות עטר"ת)
- אמנם עכ"פ היולי לדבר (כי עמך ס"ו?) וראה בשבועות רנ"ט שלכן עצמות מושלל מהיולי ג"כ.
- אינו מציאות
דוגמאות
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים[1]:
- א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות
- ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)
- ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
- עשר ספירות הגנוזות
- עקודים
- כתר
- חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
- עולם הבריאה
- פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט.
- חומר היולי
- רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
- אגרות קודש ג' תקמ"א.
משלים
- כוחות הכלולים בנפש
- כח השכל
- כח התנועה
- כח הצומח
מ"מ
- רמב"ן בראשית
- רנ"ט צאינה וראינה
- עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
- בהר בחוקותי נ"א בהערות.
- מורה נבוכים פרק כ"ו
- עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
- תורה אור ויקהל קיד ג.
- ↑ בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.