ביקור הרבי בפריז (תש"ז): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשל הרעב הגדול ששרר ברוסיה במלחמה, מצאו מאות אלפי פליטים את מותם, ועם סיום המלחמה ביקשה רוסיה להסתיר עובדה זו, ואיפשרה לנתיני פולין לחזור למדינתם, תוך שהיא מעלימה עין באופן מכוון ומאפשרת זיוף מאסיבי של תעודות זיהוי פולניות. לאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ניצלו חסידי חב"ד ברוסיה את הפרצה, ונמלטו לארצות החופש. | בשל הרעב הגדול ששרר ברוסיה במלחמה, מצאו מאות אלפי פליטים את מותם, ועם סיום המלחמה ביקשה רוסיה להסתיר עובדה זו, ואיפשרה לנתיני פולין לחזור למדינתם, תוך שהיא מעלימה עין באופן מכוון ומאפשרת זיוף מאסיבי של תעודות זיהוי פולניות. לאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ניצלו חסידי חב"ד ברוסיה את הפרצה, ונמלטו לארצות החופש. | ||
אחת הבורחות היתה אמו של הרבי, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], שיצאה ברגע האחרון עם | אחת הבורחות היתה אמו של הרבי, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], שיצאה ברגע האחרון עם התעודה המזוייפת של '[[מומע שרה]]' שנמנתה על ראשי המארגנים של הבריחה והעניקה לרבנית את התעודה המזוייפת שלה על אף שידעה כי ה[[ק.ג.ב.]] דולקים בעקבותיה, בעוד היא עצמה נותרה ברוסיה ומצאה שם את מותה. | ||
לאחר היציאה מלבוב, שהתה הרבנית במשך תקופה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], משם הגיעה לפריז בשלהי החורף של שנת [[תש"ז]], והשתכנה אצל קרוב משפחתה, הגאון ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. | לאחר היציאה מלבוב, שהתה הרבנית במשך תקופה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], משם הגיעה לפריז בשלהי החורף של שנת [[תש"ז]], והשתכנה אצל קרוב משפחתה, הגאון ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. | ||
גרסה מ־09:16, 18 במאי 2017
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
ביקור הרבי בפאריז (שלהי אדר-כ"א סיון תש"ז) היה ביקור ממושך שערך הרבי[1] בקהילה החב"דית בפריז על מנת ללוות את אמו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית.
הביקור נמשך כשלושה חודשים[2], במהלכם הרבה הרבי להתוועד עם חסידי חב"ד בעיר, והותיר רושם רב על הקהילה החב"דית המצומצמת ששהתה בעיר, וכן פתח מספר אפיקים להפצת תורת החסידות.
רקע היסטורי
| ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו |
במהלך מלחמת העולם השניה, לא נשמרו היטב הגבולות בין רוסיה ופולין, ופליטים רבים ברחו מפולין לעומק רוסיה כדי להימלט מקו האש.
בשל הרעב הגדול ששרר ברוסיה במלחמה, מצאו מאות אלפי פליטים את מותם, ועם סיום המלחמה ביקשה רוסיה להסתיר עובדה זו, ואיפשרה לנתיני פולין לחזור למדינתם, תוך שהיא מעלימה עין באופן מכוון ומאפשרת זיוף מאסיבי של תעודות זיהוי פולניות. לאחר קבלת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ, ניצלו חסידי חב"ד ברוסיה את הפרצה, ונמלטו לארצות החופש.
אחת הבורחות היתה אמו של הרבי, הרבנית חנה, שיצאה ברגע האחרון עם התעודה המזוייפת של 'מומע שרה' שנמנתה על ראשי המארגנים של הבריחה והעניקה לרבנית את התעודה המזוייפת שלה על אף שידעה כי הק.ג.ב. דולקים בעקבותיה, בעוד היא עצמה נותרה ברוסיה ומצאה שם את מותה.
לאחר היציאה מלבוב, שהתה הרבנית במשך תקופה במחנה העקורים בפוקינג, משם הגיעה לפריז בשלהי החורף של שנת תש"ז, והשתכנה אצל קרוב משפחתה, הגאון ר' שניאור זלמן שניאורסון.
ביקור הרבי בפריז
המפגש הראשון
בסמיכות לחג הפורים תש"ז, הגיע הרבי לפריז באמצעות מטוס, כשזו היתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס[3].
חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.
כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות[4] והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.
סדר היום
הרבי נותר בפריז במשך שלושה חודשים, כדי ללוות את אמו במהלך ההתאוששות שלה מהזמנים הקשים שעברו עליה ברוסיה[5], ולסדר את המסמכים החוקיים שיסדירו את בואה לארצות הברית.
הרבי עצמו התאכסן בחדר במלון יוקרתי במרכז העיר[6], שם שהה במשך רוב היום, כשהרב יעקב ליפסקר דואג להביא לרבי אוכל מידי יום[7].
בכל יום ביקר הרבי פעמיים את אמו, ובערב היה אוכל יחד איתה, כשבשבתות ומועדים עשה את הדרך הארוכה ברגל[8].
בשבתות התפלל הרבי בבית הכנסת[9] בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון[10]. מידי שבוע היו מכבדים את הרבי בעליה לתורה בשלישי או במפטיר, והיה תורם סכום של 300 פרנק.
יומי דפגרא
לאורך הביקור התוועד הרבי מספר פעמים עם הקהילה החב"דית המקומית, בעיקר בשבתות וביומי דפגרא.
הרבי התוועד לכבוד ב' ניסן בביתו של הרב שניאורסון, ופתח בניגון באומרו שזה היה אחד מחידושיו של אדמו"ר הרש"ב. כמו שאר ההתוועדויות באותו ביקור, נמשכה ההתוועדות עד אור הבוקר.
במהלך הביקור, גילתה הרבנית חנה לחסידים על כך שי"א ניסן הוא יום הולדתו של הרבי[11], והחסידים ביקשו מהרבי להתוועד, כאשר ההתוועדות נערכה הפעם בקומה העליונה והרבי שוחח על ענין יום הולדת.
גם בפסח שני התוועד הרבי אך היתה זו התוועדות קצרה שהסתיימה בזמן בו היה צריך לבקר אצל אמו בערב כמנהגו מידי יום. בל"ג בעומר התוועד הרבי פעמיים, פעם אחת עם קבוצה מאנ"ש שהצליחה לצאת לאחר חג הפסח, והשתכנה במלון 'פרימה', ופעם אחת בבית הכנסת ב'פלעצעל' בה התאונן בבכיות על כך שלרבותינו נשיאינו היו חסידים מופלגים והיו משוקעים בתורה ועבודה, ואילו חמיו צריך להתעסק וללמד ילדים קטנים אל"ף-בי"ת.
חג הפסח
לקראת חג הפסח, ביקש הרבי מהרב ליפסקר להשיג ענבים ולהכין יין, ולא להסתפק ביין צימוקים, בעוד את המצות הוא הביא איתו מניו יורק.
בנוסף, ביקש הרבי לקנות כלים חדשים לחג, עבור כל מאכל כלי נפרד, והורה לרב ליפסקר לעשות את הכל בעצמו ולא להניח לאף אחד לעזור לו. הרבי עצמו טבל את הכלים החדשים[12].
סדרי חג הפסח נערכו בביתו של הרב שניאורסון[13], שהיה בית גדול בן 3 קומות, כשהקומה התחתונה משמשת כמחסן, הקומה האמצעית כחדר ישיבות וכינוסים - שם נערך ליל הסדר - ובצידו ספריה תורנית וחדר העבודה של הרב שניאורסון, חדרי ספר ומטבח, ובקומה העליונה 2 דירות מגורים ובית כנסת.
מאורעות מיוחדים
אף שהרבי הסתגר במשך רוב הזמן בחדרו במלון, נענה מספר פעמים להפצרות הקהילה המקומית לדרוש בבית הכנסת ברובע ה'פלעצעל', שם התפלל בתקופה בה התגורר בפריז בשנים תרצ"ג-ת"ש.
בפעם הראשונה שהגיע לדרוש, שאל מה נהוג ללמוד בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ודרש במשך שעתיים בדרוש בהלכה ובפלפול סביב דברי חז"ל ב'עין יעקב', וגרם להתפעלות עצומה אצל כל השומעים. הקהל ביקש לאחר תפילת ערבית לשמוע שוב את הרבי, והרבי המשיך ודיבר סביב השיעורים הקבועים הנלמדים בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית[14], ובסיום הדברים קישר את כל שלושת הענינים יחד.
בהזדמנות אחרת, תבע הרבי מאנ"ש לעסוק בהפצת היהדות, וכשנענה שהדבר קשה, יצא הרבי לרחוב, עלה על ארג ונפנף במטפחת עד שהתאספו סביבו יהודים, והוא החל לשוחח איתם בעניני יהדות, וכשסיים הציע להיכנס לבית כנסת סמוך ולהתפלל מנחה, ורבים מהנאספים נכנסו עם הרבי לבית הכנסת, והתפללו בדמעות.
מתנות פרידה
לפני נסיעתו, העניק הרבי מתנות פרידה לבני משפחת שניאורסון ובטומן, שאירחו ושימשו אותו ואת אמו הרבנית בשלושת החודשים בהם שהו בפריז.
לרב בוטמן העניק הרבי סידור תורה אור עם מחזור חוברות התמים ומספר מאמרים וקונטרסים שהודפסו בפולין. לנשים העניק הרבי סט יוקרתי של צלחות חרסינה, לילדה לאה בוטמן העניק אלבום בולים, לילד שלום דובער שניאורסון נתן הרבי חמשה חומשי תורה בכרך אחד וארבעת חלקי שולחן ערוך בהוצאת חורב, לילד שלום דובער בוטמן העניק ספר המאמרים אידיש, ולילד שמואל מנחם מענדל בוטמן נתן אופניים, ולילדה מרים בוטמן נתן סביבון גדול.
גם כמה מאנ"ש קיבלו חוברות וקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ, ולמרת טייבל ליפסקר שיגר הרבי על ידי בעלה קונטרסים של 'לקוטי דיבורים', ולילדה רחל דונין הביא הרבי סידור.
התוועדות פרידה
בשבת האחרונה לפני נסיעתו, הביא הרבי את יומן המאסר של אדמו"ר הריי"צ שהיה מודפס במכונת כתיבה על דפי פוליו, ואנ"ש חילקו את הדפים ביניהם וכל אחד שסיים העביר את הדף לחברו.
ביום ראשון כ' סיון, שהיה הלילה האחרון לפני שנסע יחד עם אמו באוניה, קיים הרבי התוועדות פרידה שנמשכה כל הלילה למעלה מ-11 שעות, והסתיימה רק בסביבות שמונה בבוקר, כשהרבי יצא בריקוד עם הילדים בתלמוד תורה הסמוך, שהגיעו ליום הלימודים החדש.
רגעי השיא בהתוועדות היו כאשר הרבי החל לעבור בין הנוכחים, ולהסביר לכל אחד את משמעות השם שלו על פי נגלה ועל פי סוד וכיצד שמו מתאים עם תכונותיו והאופי שלו ותפקידו בעולם.
למחרת ביום שני כ"א סיון יצא הרבי בשעה 11:00 בבוקר ברכבת לכיוון הנמל, משם הפליג עם אמו הרבנית באוניה 'מוריטנייה' בדרכה לארצות הברית, לשם הגיעו בכ"ח סיון תש"ז.
תוצאות הביקור
דמי מעמד
|
| ערך מורחב – דמי מעמד |
אחד הנושאים המרכזיים שהרבי עורר עליהם בהתוועדויות ובשיחות האישיות עם אנ"ש בפריז, היה נתינת דמי מעמד, מתוך מטרה לקשר כמה שיותר יהודים לרבי, מתוך בטחון שהקשר הגשמי עם הרבי יעורר ביהודים גם את הקשר הרוחני.
הרבי לא הסתפק בכך שעורר על הענין, וגם לאחר שהגיע לארצות הברית המשיך לעמוד בקשרי מכתבים עם חסידי חב"ד בפריז ותבע מהם לעסוק בענין זה בכל המרץ.
בעקבות פעולות אלו, נגרמה התעוררות בנתינת דמי מעמד, שהתפשטה גם לקהילות נוספות כאשר החסידים ששהו בפריז עברו למושב של קבע בקהילות אחרות ברחבי העולם.
גאולת חפצי רבותינו נשיאינו
במהלך הביקור גאל הרבי את שולחן אדמו"ר המהר"ש שהיה בפריז אצל אחד מצאצאיו[15], וכן חפצי קודש של רבותינו נשיאינו שנמסרו לו על ידי החסיד ר' מאיר איטקין מעזבונו של החסיד ר' חיים כבש[16], ששלח אותם באמצעותו לאדמו"ר הריי"צ.
כמו כן, במהלך הביקור הצליח הרבי להשיג מספר תמונות של בני משפחת רבותינו נשיאינו.
סניפי מוסדות חב"ד
במהלך הביקור, עמל הרבי להקים בצרפת סניפים של המרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, בית רבקה, וקה"ת. במקביל, דאג הרבי להוצאה לאור של חוברות בעניני יהדות בשפה הצרפתית.
הקמת המוסדות התפרסה גם בארצות סמוכות, ובהם: גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
התקשרות לרבי
בעוד ובדרך כלל נהג הרבי להצניע את עצמו, בתקופת שהותו בפריז נהג בקרבה מיוחדת עם החסידים בקהילה המקומית, דבר שאיפשר להם להכיר במקצת מגדולתו של הרבי.
היכרות זו, היתה אחת הסיבות לכך שדבקו בו לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, ובחרו בו כממשיך הדרך וכנשיא הדור השביעי על אף היותו החתן הצעיר.
לקריאה נוספת
- הרבי בפריז, מאת הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן
קישורים חיצוניים
- ביקור פאריז תש"ז
תשורה מכינוס השלוחים האיזורי בפריז, תשע"ז - [hassidout.org/sj/images/stories/pdf/admourei_habad_france.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת], עמוד 216 ואילך
- גילויים חדשים על ביקור הרבי בפאריז בשנת תש"ז - באתר
י"ד כסלו תשס"ו - אותר בית-הספר בפריז בו ביקר הרבי בשנת תש"ז ● תיעוד - באתר י"ז טבת תשע"ו
- [chlouhim.com/wp-content/uploads/2016/01/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA.pdf המקומות בהם ביקר הרבי בפריז], בתוך שבועון כפר חב"ד
הערות שוליים
- ↑ בגפו, בלא אשתו הרבנית חיה מושקא שנותרה בניו יורק.
- ↑ בנוגע לתאריך המדוייק של הגעת הרבי ישנם דעות חלוקות. בשנת תשע"א התפרסם מברק בתשורה מנישואי משפחות דייטש-אוירכמן לר' שלום מענדל קלמנסון ממוצאי שבת, כ"ג אדר תש"ז, בו מבקש הרבי: "להודיע לאימי שאהיה בפריז בשבוע הבא".
- ↑ על פי השמועה, היתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע לארצות הברית עם אמו באוניה דווקא.
- ↑ בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.
- ↑ בתחילה התלוותה הרבנית לבעלה רבי לוי יצחק שהוגלה לקזחסטאן, ולאחר פטירתו בשנת תש"ד, הוצרכה להתחבא, ומעטים הסכימו לעזור לה, היות שפחדו מיצירת קשר ועזרה לאשה ששם משפחתה הוא שניאורסון, והיא מחותנת בקשרי משפחה עם אדמו"ר הריי"צ, גדול שנואי נפשם של הק.ג.ב..
- ↑ רק אנשים בעלי עניבות היו מורשים להיכנס למלון.
- ↑ הרבי היה פותח את הדלת בשעה 11:00 ומקבל את הארוחה שהכין לו הרב ליפסקר. הארוחות כללו דגים בלבד, שהיה האוכל היחיד שהרבי סמך על הכשרות שלו. בסיום הביקור רצה הרבי לשלם לו 5,000 פרנק אך הוא לא הסכים לקבל, ובסוף סוכם שכסף זה יימסר לאדמו"רהריי"צ בתור דמי מעמד (נושא שהרבי עורר עליו רבות במהלך חודשים אלו).
- ↑ מרחק של כחצי שעה ממלון EDWARD VII ב-AVENUE DE L OPERA לביתו של הרב זלמן שניאורוסון ב-RUE DIEU במרכז העיר.
- ↑ הרבי הזכיר תפילות אלו בשיחה שנדפסה בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 1108.
- ↑ כשהגיע, היה עולה לבקר את אמו, וכשהקהל הגיע לחזרת הש"ץ היה נכנס לבית הכנסת.
- ↑ אף שהרבי קבע בלוח היום יום בתאריך י"א ניסן פתגם העוסק ביום הולדת, לא ידעו החסידים את הטעם לדבר.
- ↑ על פי זכרונות אנ"ש, הרבי השתמש במזלג במהלך חג פסח זה, כשהכלים של הרבי היו מסומנים באמצעות חוט מיוחד כדי שאחרים לא ישתמשו בהם.
- ↑ שזכה כבר שאדמו"ר הריי"צ יבקר ויאמר מאמר חסידות בבית זה, בכ"א אלול תרצ"ו.
- ↑ הלכות תפילין בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ופרק מ"א בתניא.
- ↑ מרת חנה עוזרמן, בת ר' מנחם מענדל בן אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ כפית של חג הפסח מהבעל שם טוב, מספר כלי פסח של המגיד ר' מיכל מזלוטשוב, ופרוכת של אדמו"ר הזקן. חפצים אלו נמכרו על ידי רעייתו שהיתה ממשפחה מיוחסת, לצורך קבורת בעלה, תמורת 3,000 רובל ששולמו מכיסו הפרטי של ר' מאיר איטקין.