ברוך השם: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה מהידעת 197) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 13].}}. | כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 13].}}. | ||
בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים]{{אינפו}}}}. | בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות [[מבצעים]] עם חיילי [[צה"ל]], בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד ב[[עפולה]] צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]], ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60756 הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים] {{אינפו}}}}. | ||
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמא פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמא מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר. | אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה{{הערה|כך לדוגמא פסק הרב [[משה פיינשטיין]]: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).}}, ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית{{הערה|ראו לדוגמא מכתבו של [[הגאון הרוגאטשובי]] שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}}, מצדד הרבי ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.}} שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר. | ||
גרסה מ־10:34, 24 באפריל 2017
ברוך השם היא אמירה הנהוג להשיב לחבר השואל בשלומו של חבירו.
אמירה זו חשובה מאוד בשמים ממעל, מכיון שיש בה תשבחות להשם, ולכן נהג הבעל שם טוב לשאול בשלומיהם של יהודים, כדי שישיבו ברוך השם. אדמו"ר הריי"צ אמר כי מלבד התשובה "ברוך השם", יש להשיב עוד משהו, כגון "ברוך השם, טוב" [1]. יש אומרים כי הסיבה לכך היא מכיון שבאמירת "ברוך השם" אין מענה באם המצב הוא חיובי או שלילי, שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.
כתיבת ב"ה בראש המכתב
הרבי הקפיד על כתיבת ב"ה בראש כל מכתב, ולעיתים אפילו הוסיף זאת על גב התמונות שהכניסו לו חסידים ועסקנים.
כאשר מחבר קונטרס תורני הכניס לרבי את החוברת שכתב וביקש ברכה, השיב לו הרבי במענה שהוא מתפלא על כך שלא כתב ב"ה בראש הקובץ[2].
בשנת תשל"ג הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות מבצעים עם חיילי צה"ל, בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד בעפולה צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על חמשת המבצעים, ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה[3].
אף שענין זה אינו מחוייב על פי הלכה[4], ואף יש פוסקים הטוענים כי הדבר מהווה בעיה הלכתית[5], מצדד הרבי בלקוטי שיחות[6] שכן יש לנהוג, וכך הוא מנהג פשוט של החסידים, ומביא את דברי הפוסקים המצדדים להיתר.
בנוגע לכתיבת בס"ד, מציין הרבי[7] כי רבותינו נשיאינו נהגו לכתוב בראש המאמרים שכתבו דווקא בס"ד ולא ב"ה, אך הרבי לא הסביר את טעם החילוק.
הערות שוליים
- ↑ בשם הרבנית חיה מושקא, כפר חב"ד מוסף לגליון 325 עמ' 64
- ↑ תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 13.
- ↑ הרב קרץ בתמונה שצולמה לבקשת הרבי • זכרון להולכים
- ↑ כך לדוגמא פסק הרב משה פיינשטיין: "לא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה?" (אגרות משה יורה דעה חלק ב' סימן קלח).
- ↑ ראו לדוגמא מכתבו של הגאון הרוגאטשובי שנדפס בשו"ת שלו סימן קצו: "יש להאריך בזה אם כתב אות אחת מן שם אם מותר למחוק, עיין ירושלמי סוטה (פ"ב הלכה ד' ופ"ג הלכה ג') דהוה בזה מחלוקת ב"ש וב"ה, ומה דפליגי בשבת (דף קט"ו ע"ב) דמצילין מפני הדליקה אי מצרפין אותיות או רק תיבות, ועיין ע"ז (דף י"ח ע"א). לכן נצרך להיזהר שלא לכתוב תיבת "ב"ה" על ראשי המכתבים". הובא בלקוטי שיחות חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.
- ↑ חלק ו' שיחת פורים סעיף ג'.
- ↑ צילום גוף כתב יד קודש, שבועון בית משיח טבת תשע"ז.