אהבת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


===אהבה ליהודי שחטא===
===אהבה ליהודי שחטא===
בנוגע ליהודי ש[[חטא]] אשר עליו נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|ראה פסחים,קיג, ב. ערכין, טז, א}} "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי שם, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"}} ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "הוכת תוכיח את עמיתך".  
בנוגע ליהודי ש[[חטא]] אשר עליו נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|ראה פסחים,קיג, ב. ערכין, טז, א}} "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"}} ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}. 


==אהבת ישראל במשנת הרבי==
===אהבת ישראל ואהבת הקב"ה===
אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (כמאמר הידוע של הלל הזקן), וזו המטרה הראשית של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו של הרבי ביוד שבט [[תשי"א]] בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:
בתורת [[רבותינו נשיאנו]] מובא פעמים רבות מה ש'''אהבת ישראל''' ו[[אהבת ה']] הם אחד.
 
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא}} שאהבת ישראל הוא פירוש לאהבת ה' מאחר ויהודי הוא [[חלק אלוקה ממעל ממש]] א"כ כשיהודי אוהב יהודי אחר הרי זה כאילו אוהב את הקב"ה.


ביום [[קבלת הנשיאות]] אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":
ביום [[קבלת הנשיאות]] אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":
שורה 46: שורה 48:
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73861 הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן] {{וידאו}} - {{אינפו}}  
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73861 הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן] {{וידאו}} - {{אינפו}}  


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מצוות}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]

גרסה מ־00:45, 14 באפריל 2017

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שלט על אהבת ישראל בתלמוד תורה בקריות

אהבת ישראל היא מצוות עשה, לאהוב כל אדם מישראל, מקורה בתורה הוא בפסוק[1] "ואהבת לרעך כמוך". בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם הלל הזקן[2]. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר, רבי עקיבא[3] "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה",

אף בתורת החסידות מהוה הענין של אהבת ישראל כאחד היסודות המרכזיים בעבודת ה'.


ענינה בתורת החסידות

מהותה בעבודת האדם

ערך מורחב – ליקוטי אמרים - פרק ל"ב
" רבינו הזקן כותב בסידורו: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל "

היום יום, ב' תמוז

בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את הנפש אלוקית מאחר ומצד נפשו הבהמית לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון התניא[4] "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת ע"י שמגיע לידי ביטול כפי שממבאר אדמו"ר הזקן בתניא[5] בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד בכנסת ישראל ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

אהבה ליהודי שחטא

בנוגע ליהודי שחטא אשר עליו נאמר בגמרא[6] "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר[7] שזהו רק במשהו שהוא בגדר חבירו וצריך להיות חבירו בקיום תורה ומצוות פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.[8] ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות[9] "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה[10].

אהבת ישראל ואהבת הקב"ה

בתורת רבותינו נשיאנו מובא פעמים רבות מה שאהבת ישראל ואהבת ה' הם אחד.

אדמו"ר הזקן מסביר[11] שאהבת ישראל הוא פירוש לאהבת ה' מאחר ויהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש א"כ כשיהודי אוהב יהודי אחר הרי זה כאילו אוהב את הקב"ה.

ביום קבלת הנשיאות אמר הרבי: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא". כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה ("סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":

שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד, כעצם אחד. - בתורת החסידות מובא מאמרו של הבעש"ט בשם ראשונים: העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו. ובנדו"ד, כיון שג' האהבות הם עצם אחד, מובן, שבכל א' מהם יש שלשתם, כי, כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו.

כשישנה אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, ה"ז הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבם, הרי, סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם. וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק, שעל ידי נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודה.

"הצהרה" ("סטייטמענט") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו אהבת ה' ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל, צריכים לומר לו, שעליו לדעת שאהבת ה' לבדה, ללא אהבת התורה וישראל, אין לה קיום. לאידך גיסא, כשרואים יהודי שיש לו רק אהבת ישראל, צריכים להשתדל להביאו לאהבת התורה ואהבת ה'. וכן צריכים להשתדל שפעולתו באהבת ישראל תתבטא לא רק בנתינת לחם לרעבים ומים לצמאים, אלא שמצד אהבת ישראל יקרב יהודים לאהבת התורה ואהבת ה'.

וכאשר יהיו שלשת האהבות יחדיו, יהיה זה "חוט המשולש" ש"לא ינתק".

ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש.[12]

אהבת ישראל כיום

בשנת תנש"א בשבת פרשת מטות מסעי[13], דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד.

יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם הצביע הרבי בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת הפצת המעיינות, סיום מלחמת חיילי בית דוד, סיום צחצוח הכפתורים, סיום עבודת התשובה הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת בירור הניצוצות.

ראו גם

קישורים חיצונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. דברים לג, ד
  2. שבת לא, א
  3. ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד
  4. פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.
  5. פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם
  6. ראה פסחים,קיג, ב. ערכין, טז, א
  7. תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא
  8. זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"
  9. ויקרא, יט, יז
  10. כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
  11. מובא בהיום יום, עמ' פא
  12. משיחת יוד שבט תשי"א.
  13. התוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול