המן – הבדלי גרסאות
| שורה 53: | שורה 53: | ||
המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש. | המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש. | ||
שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן באמצעות הכאה | שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן בכל פעם שהוא מוזכר במגילה, באמצעות הכאה קלה בכף רגלו על הקרקע, ובהרמת הרגל כולה כאשר הוא מוזכר עם תואר{{הערה|וראו בהתוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 483: "בענינים מסויימים נעשה עיקר ה"שטורעם" על ידי הקטנים דוקא, כמו בהכאת המן, שאצל הגדולים (אנשים ונשים) נעשה ענין זה בעיקר במחשבה ובדיבור [ויש שלוקחים חלק גם במעשה, כפי שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבהזכרת המן בתוספת תואר ("האגגי", "הרע" וכיוצא בזה) היה מכה ורוקע ברגליו הקדושות), ואילו עיקר הענין דהכאת המן על ידי רעשנים ושאר דרכים כיוצא בזה נעשה על ידי הקטנים דוקא".}}. | ||
אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". | אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". | ||