![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אלעזר בן רבי שמעון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אלעזר בן רבי שמעון''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ומחכמי הזוהר, בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. | '''רבי אלעזר בן רבי שמעון''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ומחכמי הזוהר, בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. | ||
כשנעשה בר-מצוה, עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה כמו בחתונה. מכיון שמדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערת שוליים|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שוליים|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. | |||
ולכן, בשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שוליים|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}. | |||
מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, ש[[יסורים]] יבואו עליו, וההוצאות של ה[[רפואה]] עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו. | מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, ש[[יסורים]] יבואו עליו, וההוצאות של ה[[רפואה]] עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו. | ||
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערת שוליים|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}. | באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערת שוליים|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}. מעשה זה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח [[סיוון]] ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתוב{{הערת שוליים|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערת שוליים|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערת שוליים|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, ב[[סדר השתלשלות]]. | ||
מעשה זה מסביר הרבי{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח [[סיוון]] ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתוב{{הערת שוליים|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערת שוליים|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערת שוליים|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, ב[[סדר השתלשלות]]. | |||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
גרסה מ־08:45, 23 בפברואר 2017
רבי אלעזר בן רבי שמעון היה מגדולי התנאים, ומחכמי הזוהר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.
כשנעשה בר-מצוה, עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה כמו בחתונה. מכיון שמדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוךתבנית:הערת שוליים, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"תבנית:הערת שוליים, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילותתבנית:הערת שוליים. ולכן, בשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדשתבנית:הערת שוליים.
מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, שיסורים יבואו עליו, וההוצאות של הרפואה עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווחתבנית:הערת שוליים. מעשה זה מסביר הרביתבנית:הערת שוליים שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו רבי עקיבא, ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתובתבנית:הערת שוליים "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתאתבנית:הערת שוליים, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"תבנית:הערת שוליים, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, בסדר השתלשלות.
מאמרותיו
- הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'תבנית:הערת שוליים. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקראאדרתבנית:הערת שוליים.
- האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבושתבנית:הערת שוליים.
- כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמעתבנית:הערת שוליים.
- מותר לו לאדם לשנות בדבר השלוםתבנית:הערת שוליים.