יהודה לייב זלמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (תקלדה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] בשנת [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר. | נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] בשנת [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר. | ||
בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [חלק יב ג'תתקלא].}}. | בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3931 חלק יב ג'תתקלא].}}. | ||
בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה הזוכה הראשון בגורל מ[[ארץ הקודש]]. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר [[תשי"ד]]. בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[סיוון]] דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: {{ציטוטון|מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…}}. באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא ה[[קבלת עול]] מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע". | בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה הזוכה הראשון בגורל מ[[ארץ הקודש]]. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר [[תשי"ד]]. בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[סיוון]] דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: {{ציטוטון|מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…}}. באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא ה[[קבלת עול]] מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע". | ||
גרסה מ־06:45, 22 בפברואר 2017
הרב יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (תרפ"ו - כ"ה טבת תשע"ז), היה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בתל אביב וממקימי קהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חייו
נולד לאביו ר' שמואל זלמנוב שו"ב בשנת תרפ"ו, בעיר קורסק שברוסיה. כילד, נדד מביתו לעיר קרמנצ'וג שם למד אצל המלמד החסיד ר' בן ציון מרוז. בשנת תרצ"ו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, לתל אביב, ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ב התגייס לצה"ל ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל להפצת היהדות בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של הרבי. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי[1].
בשנת תשי"ג זכה בהגרלה על כרטיס לנסיעה לרבי, והיה הזוכה הראשון בגורל מארץ הקודש. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר תשי"ד. בהתוועדות שבת מברכים סיוון דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: "מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…". באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא הקבלת עול מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע".
כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.
בשנת תשט"ו התחתן עם רעייתו לבית הרצוג והתיישב בבני ברק. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.
בחודש סיוון תשי"ח מונה למנהל בית הספר לבנות בית רבקה בכפר חב"ד. בהמשך ניהל את תלמוד תורה חב"ד בני ברק.
משפחתו
- בנו, ר' אליעזר, ניו יורק,
- בנו ר' שמואל, כפר חב"ד
- חתנו, הרב לידר, בני ברק
- חתנו הרב יעקב מאיר בלוי, ירושלים
- חתנו, שמוליק קסלמן, ניו יורק
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר, ר' לייבל - חסיד חי רב פעלים, שבועון בית משיח, כ"ט טבת תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'קפ, חלק יא אגרת ג'תשיב, ג'תשמז, חלק יב ג'תתקלא.