הכנסה ל'חדר' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".}}.
+==מקורות המנהג==
+כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים"{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: "ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא"ב ואלפא ביתא דתשר"ק, "ויקרא אל משה"... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: "בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים", ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה "תורת ה' תמימה" . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'".}}, מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה"{{הערה|לשון היעב"ץ.}}.
+בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד בחיידר.
+בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפיסוק לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.
 ==מנהגי הכנסה לחיידר==