משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
הנחה (שיחה | תרומות)
שורה 36: שורה 36:
בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם ב[[תורת החסידות]] ביאורים רבים:
בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם ב[[תורת החסידות]] ביאורים רבים:


;הצמצום והגילוי שניהם מאוחדים ממש עם העצמות.
===הצמצום והגילוי שניהם מאוחדים ממש בשרשם ב[[עצמות]]===
הדרגה הראשונה היא הדרגה בה השמות הוי' ואלקים הם כולא חד מצד שורשם שנרגש בהם שהם שמותיו של הקב"ה שלמעלה משניהם.
הדרגה הראשונה היא הדרגה בה השמות הוי' ואלקים הם כולא חד מצד שורשם שנרגש בהם שהם שמותיו של הקב"ה שלמעלה משניהם.


שורה 49: שורה 49:
אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).  
אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).  
    
    
;עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה).
===עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא גילוי (הוי"ה)===
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
שורה 60: שורה 60:
לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}   
לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}   


;ערך שני הבחינות שווה ביחס לעצמות אור אין סוף.
===שני הבחינות שווים בערכם ביחס לעצמות אור אין סוף===
בניגוד לנברא שאין בכוחו להכיל את שני התנועות צמצום והתפשטות ברגע אחד, היות וכוחות אלו ניגודיים זה לזה. אצל הקב"ה נמצאים שני התנועות בבת אחת ולכן דייקו חז"ל בלשונם ואמרו "'''במקום''' שאתה מוצא גדולתו '''שם''' אתה מוצא ענוותנותו"{{הערה|1=ראה מסכת מגילה לא, א. (ושם: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו"), אמנם הלשון שבפנים הובא ב[[תניא פרק ד]], וראה מהרש"א במגילה שם, ("ולאו דווקא נקט גבורתו דבהני קראי דמייתי..לא כתיב לשון גבורה אלא.. שהזכיר התרוממות מעלתו..") וכך ציין גם בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22189&st=&pgnum=620 דקדוקי סופרים] גם במהדורת עוז והדר ציינו כך.}}, והסיבה לכך נעוצה בכך שהן הגילוי וההתפשטות והן הצמצום והעלם אינם תופסים מקום כלפיו, רוממותו מהנבראים כלל אינה נמדדת באופן הגילוי או בהעלמו מהם, אלא רוממותו היא עצמית ואינו שייך אליהם כלל, ומכיוון שכן ההתגלות ואי ההתגלות שווים ממש ולכן אמרו ששניהם מקורם במקום אחד ממש בעצמותו.{{הערה|1=ספר המאמרים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566b/29/633.htm תקס"ו חלק ב עמוד תרלג ואילך]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים א רה].}}
בניגוד לנברא שאין בכוחו להכיל את שני התנועות צמצום והתפשטות ברגע אחד, היות וכוחות אלו ניגודיים זה לזה. אצל הקב"ה נמצאים שני התנועות בבת אחת ולכן דייקו חז"ל בלשונם ואמרו "'''במקום''' שאתה מוצא גדולתו '''שם''' אתה מוצא ענוותנותו"{{הערה|1=ראה מסכת מגילה לא, א. (ושם: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו"), אמנם הלשון שבפנים הובא ב[[תניא פרק ד]], וראה מהרש"א במגילה שם, ("ולאו דווקא נקט גבורתו דבהני קראי דמייתי..לא כתיב לשון גבורה אלא.. שהזכיר התרוממות מעלתו..") וכך ציין גם בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22189&st=&pgnum=620 דקדוקי סופרים] גם במהדורת עוז והדר ציינו כך.}}, והסיבה לכך נעוצה בכך שהן הגילוי וההתפשטות והן הצמצום והעלם אינם תופסים מקום כלפיו, רוממותו מהנבראים כלל אינה נמדדת באופן הגילוי או בהעלמו מהם, אלא רוממותו היא עצמית ואינו שייך אליהם כלל, ומכיוון שכן ההתגלות ואי ההתגלות שווים ממש ולכן אמרו ששניהם מקורם במקום אחד ממש בעצמותו.{{הערה|1=ספר המאמרים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566b/29/633.htm תקס"ו חלק ב עמוד תרלג ואילך]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים א רה].}}
;כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות
===כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות===
{{להשלים|}}
''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''
''להרחיב על פי המאמרים הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''