ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה ")
מ (החלפת טקסט – "קובץ:תרשים עשר ספירות" ב־"קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי ([[חב"ד]]) והעולם הרגשי ([[חג"ת]]), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי ([[חב"ד]]) והעולם הרגשי ([[חג"ת]]), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.



גרסה מ־08:47, 9 בינואר 2017

תרשים עשר הספירות. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון

ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשר הספירות והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות חכמה, בינה ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מספירת הבינה ולגשר על הפער בין העולם השכלי (חב"ד) והעולם הרגשי (חג"ת), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.

מקבילתה של ספירת הדעת בנפש האדם היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.

עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון, מקביל לגזע המוח והנוזל המוחי-שדרת, אליו מייחסים תכונות מקבילות לספירת הדעת.

עניינה

ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות[1].

משמעות המילה דעת הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות[2].

הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות חכמה ובינה מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. בפרק ג' בתניא מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.

לעומת ספירות חכמה ובינה, אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.

הדעת במערכת הספירות

הדעת במערכת הספירות מקשרת בין החכמה והבינה, ומקשרת בין המוחין לבין המידות. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "מפתחא דכליל שית", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.

חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות.

הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה.

דעת עליון ודעת תחתון

ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון היא המקשרת את החכמה והבינה. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם המידות.

דעת וכתר

בחסידות מובא פעמים רבות ביטוי המופיע בקבלה: "במקום שהכתר נמנה אין הדעת נמנית", ביאור הדברים לפעמים בסדר העשר ספירות, מופיע כתר במקום ספירת הדעת, הסבר הדברים הוא כי פנימיות הכתר הוא למעלה מכל הספירות, אך חיצוניות הכתר הוא בערך הספירות, ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם.

בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר.

הערות שוליים