מלוה מלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
(הגהה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סעודתא דדוד מלכא משיחא== | ==סעודתא דדוד מלכא משיחא== | ||
סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא | סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' על שמו של דוד המלך. בטעם הדבר נאמרו כמה פירושים: | ||
'''א.''' כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת{{הערה|קהלת רבה פרשה ה.}}, ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}. | '''א.''' כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת{{הערה|קהלת רבה פרשה ה.}}, ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}. | ||
גרסה מ־22:15, 5 בינואר 2017
סעודת מלווה מלכה המכונה גם סעודתא דדוד מלכא משיחא היא סעודה אותה נהוג לערוך במוצאי שבת במטרה ללוות את השבת ביציאתה מתוך שמחה.
בהלכה
במסכת שבת[1] נאמר: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת", וכפי שפירש שם רש"י שהמטרה היא ללוות את השבת ביציאתה בדרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר. מטעם זה גם נקבע שמה של הסעודה בשם 'מלווה מלכה'.
הרבי מדייק שמדברי רבי חנינא היה שניתן לדייק שישנו ציווי לערוך שולחן בלבד, אך לא לאכול[2], ומחדש כי המקור לסעודה זו הוא מירידת המן במדבר, שהספיק גם לסעודה של מוצאי השבת.
החיוב ההלכתי לאכול סעודה זו אינו מוחלט, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "סעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד", אך יחד עם זה "טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו"[3].
סעודתא דדוד מלכא משיחא
סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' על שמו של דוד המלך. בטעם הדבר נאמרו כמה פירושים:
א. כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת[4], ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים[5].
ב. סעודה זו קשורה עם האמונה בהתגלותו של מלך המשיח ('דוד מלכא משיחא') היות ולאחר פטירתו של האדם, נרקב כל גופו מלבד עצם אחת – הקרויה בשם עצם הלוז – שנותרת שלימה, וממנה יברא הקב"ה את הגוף בתחיית המתים, ועצם זו ניזונת מסעודת מלווה מלכה[6].
מנהגי הסעודה
בסעודה זו נהוג להזכיר את אליהו הנביא היות ועל פי הלכה משיח לא יכול לבוא בשבת בגלל איסור תחום שבת, ולכן מוצאי שבת הוא הזמן המתאים להזמין את אליהו הנביא לבוא ולבשר לנו על בואו של מלך המשיח.
נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו[7].
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו.
זמן התוועדות
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים [8].
סגולות בסעודת מלוה מלכה
על פי דברי רש"י במסכת שבת[9] בארה של מרים נודדת בין הבארות הימים והנהרות במוצאי שבת, ולכן ישנה סגולה לשאוב מים ולשתות במוצאי שבת כסגולה לרפואה[10].
בדומה לכך מובא בגמרא כי "חמין במוצאי שבת מלוגמא"[11], ושתיית דבר חם במוצאי שבת הוא סגולה לרפואה.
בשם רבי אלימלך מליז'נסק מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |