ברכת החמה

הרבי והקהל במעמד ברכת החמה בתשמ"א

ברכת החמה הינו מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא היתה בזמן בריאת העולם. כך כותב הרמב"ם בהלכות ברכות י, יח: "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'".

בפעם הקודמת אירע המאורע בד' ניסן ה'תשמ"א. כ"ק אדמו"ר מלך המשיח יצא אז לשדרת איסטערן פארקווי, ושם מעל גבי בימה, בנוכחות קהל ענק, בירך את הברכה ולאחר מכן נשא שיחת קודש מיוחדת שנדפסה לאחר מכן בהוספות לחלק כ"ב בלקוטי שיחות.

הרבי עשה אז עניין גדול בעניין, הוא סידר "סדר ברכת החמה על פי מנהג חב"ד", התפלפל בשאלה האם יש לברך ברכת שהחיינו, וגילה שהוא עצמו לבש סירטוק חדש כדי שיוכל לברך שהחיינו לפי כל הדעות.

התנאים לברכת החמה

את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:

התנאי הראשון המקום

החמה מקיפה את כדור הארץ. החמה משלימה סיבוב מלא במשך - 365 יום ורבע (=6 שעות)! מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, משלימה את הקפתה ומגיעה למקום הקב"ה ברא אותה בבריאת העולם.

אם כן, מדוע אין מברכים את ברכת החמה כל שנה?

התנאי השני השעה

הזמן שבו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב. היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, כל שנה תגיעה השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה. בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה"צ, כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.

התנאי השלישי היום

למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.

ברכת החמה בשנת תשמ"א

ברכת החמה בשנת תשמ"א התקיימה ברחבת הכניסה לבנין 770, יחד עם הרבי.

ב-‏8:15 יצא הרבי למעמד כשבידו קונטרס "סדר ברכת החמה" ופסע במהירות לעבר מקומו (על הבימה של קריאת התורה שהוצאה במיוחד), כשהקהל (והתזמורת) מנגן "ווי וואנט משיח נאו".

הרבי עמד כשפניו כלפי השמש והורה לשיר את ניגון הארבע בבות לאדמו"ר הזקן. אחריו הורה לשיר את ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק.

לקראת תחילת הברכה ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א שיעמידו חזן ועמו יאמרו הכל את נוסח הברכה, וכך נעשה. לפני ברכת "שהחיינו" הוציא כ"ק אד"ש מטפחת משי חדשה והניחה לפניו בהזדמנות מאוחרת יותר סיפר הרבי שהוא יצא עם "סירטוק" חדש לברכת החמה.

עם סיום הברכה אמר הרבי שיחה. לאחר השיחה זו הורה לשיר את הניגון "פרזות תשב ירושלים". לאחר מכן המשיך בשיחה.

בסיום השיחה הורה לשיר ניגון שקשרו עם בית המקדש והציע את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון".

לאחר מכן אמר שיחה פעם שלישית, לאחריה החל הרבי לשיר "ווי וואנט משיח נאו" ובמהלך הניגון הורה למזכירו להזמין ילדים לומר את 12 הפסוקים. את ששת הפסוקים הראשונים אמרו ששה ילדים ואחריהם הורה הרבי להזמין גם ילדות לאמירת ששת הפסוקים האחרונים וכך נעשה.

בסיום המעמד שרו שנית "אל תירא", עוצו עצה ותופר גו', אך צדיקים וגו'".

המעמד כולו ארך כ-‏50 דקות.

ברכת החמה בשנת תשס"ט

בשנת תשס"ט התקיימו עשרות מעמדים בכל העולם של ברכת החמה.

המעמד המרכזי התקיים ברחבת הכניסה לבנין 770.

בשעה שמונה וארבע דקות החל המעמד כשהרב שמואל מנחם מענדל בוטמן מנחה אותו. סדר ברכת החמה נעשה על פי הסדר שנקבע בשנת תשמ"א.

בכל משך הזמן הזה מזג האוויר מעונן מאוד ואי אפשר היה לראות את החמה כלל. ברגע שהגיע הקהל לזמן בו צריכים להביט בחמה, נראה חור בין העננים והקהל יכול היה לראות את החמה לרגע.

במעמד הושמעו ברקע שיחות קודש אותם אמר הרבי בשנת תשמ"א במעמד ברכת החמה.

בסוף המעמד עשה המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס, הרב אברהם אזדאבא, סיום מסכת.

קישורים חיצוניים

• וידיאו מברכת החמה בשנת תשמ"א
• שיחת הרבי מברכת החמה בשנת תשמ"א
• עיתון 'המודיע' על ברכת החמה בשנת תשמ"א
• ודיאו מברכת החמה בשנת תשס"ט