דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]].


בשנת [[תש"ב]] נישא לביתו של ר' [[יעקב יוסף רסקין]].
בשנת [[תש"ב]] נישא לביתו של הרב [[יעקב יוסף רסקין]].


היה ידידו הקרוב של ר' [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".


בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[רוסיה]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]], שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]], שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].


לאחר שעלה ל[[ארץ הקודש]] נתמנה בשנת [[תשט"ו]] ליו"ר [[ועד כפר חב"ד|וועד]] [[כפר חב"ד|הכפר]].  
לאחר שעלה ל[[ארץ הקודש]] נתמנה בשנת [[תשט"ו]] ליו"ר [[ועד כפר חב"ד|וועד]] [[כפר חב"ד|הכפר]].  
שורה 20: שורה 20:


רעיתו היא מרת צביה תחיה וחתניו הם הרב [[דב אלראי]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[יהושע מונדשיין]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
רעיתו היא מרת צביה תחיה וחתניו הם הרב [[דב אלראי]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[יהושע מונדשיין]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].
את מקומו ב[[ועד כפר חב"ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]




שורה 26: שורה 28:
*'''מכתבי ה[[אדמו"ר]]ים אל הרה"ח ר' דוד ברוומן''', הרב [[יהושע מונדשיין]], [[תשנ"ג]].
*'''מכתבי ה[[אדמו"ר]]ים אל הרה"ח ר' דוד ברוומן''', הרב [[יהושע מונדשיין]], [[תשנ"ג]].


*[[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת בשלח [[תשס"ט]].
*[[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]]

גרסה מ־15:24, 15 ביוני 2009

הרב דוד ברוומן ע"ה נולד במשפחה לא חב"דית בר"ח ניסן תר"ע.

כשהיה ר' דוד ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ברוסטוב. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתחו של בית אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.

ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).

אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו עד שהיה לחסיד לתפארת.

למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.

בשנת תש"ב נישא לביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.

היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".

בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות ובשנת תש"ו פגש ברבי בצרפת, שם מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת תשי"א, שאז עלה לארץ הקודש.

לאחר שעלה לארץ הקודש נתמנה בשנת תשט"ו ליו"ר וועד הכפר.

נפטר ממחלה קשה בכ"ד סיוון תשי"ט.

רעיתו היא מרת צביה תחיה וחתניו הם הרב דב אלראי ע"ה ויבלחט"א הרב יהושע מונדשיין והרב אליהו יוחנן גוראריה.

את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק


לקריאה נוספת