פתגם חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
שורה 11: שורה 11:


==ליקוטים ופרסומים==
==ליקוטים ופרסומים==
הראשון שליקט פתגמים חסידיים מרבותינו נשיאינו, היה הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] במדור מיוחד בסדרת הספרים [[אוצר סיפורי חב"ד]].
הליקוט הראשון של פתגמים חסידיים נעשה על ידי הרבי בעצמו בספרו [[היום יום]], כאשר ליקט והתאים פתגמים ללוח השנה מתוך אוצר כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר פרסומו של הלוח לשנת תש"ג, החל הרבי לערוך ליקוט לשנה נוספת, אך ליקוט זה לא הושלם, והפתגמים שנלקטו צורפו למהדורות הבאות של לוח היום יום.
 
מאוחר יותר, נלקטו פתגמים מרבותינו נשיאינו על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] במדור מיוחד בסדרת הספרים [[אוצר סיפורי חב"ד]].


עם הוצאתו לאור של [[שבועון כפר חב"ד]], הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
עם הוצאתו לאור של [[שבועון כפר חב"ד]], הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].

גרסה מ־19:07, 8 בדצמבר 2016

פתגם חסידי הוא רעיון חסידי עמוק המובע באמצעות פתגם קצר וקליט. רבותינו נשיאינו הפליגו במעלת הפתגם החסידי, וטענו כי בכוחו להחיות נפשות.

הפתגם החסידי נפוץ בעיקר בחסידויות פולין, שם נהגו האדמו"רים להלהיב את החסידים באמצעות פתגמים קולעים. אחד הידועים שבהם היה האדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק שנודע בחריפות לשונו.

חשיבות הפתגם החסידי

אדמו"ר הריי"צ התבטא [1]: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ".

במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"[2], וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"[3]

חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' אייזיק מהומיל: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"[4], ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"[5].

ליקוטים ופרסומים

הליקוט הראשון של פתגמים חסידיים נעשה על ידי הרבי בעצמו בספרו היום יום, כאשר ליקט והתאים פתגמים ללוח השנה מתוך אוצר כתביו של אדמו"ר הריי"צ. לאחר פרסומו של הלוח לשנת תש"ג, החל הרבי לערוך ליקוט לשנה נוספת, אך ליקוט זה לא הושלם, והפתגמים שנלקטו צורפו למהדורות הבאות של לוח היום יום.

מאוחר יותר, נלקטו פתגמים מרבותינו נשיאינו על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין במדור מיוחד בסדרת הספרים אוצר סיפורי חב"ד.

עם הוצאתו לאור של שבועון כפר חב"ד, הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב אלתר אליהו פרידמן.

בהמשך לכך, עם התחלת הוצאתו לאור של עלון שיחת השבוע, נוסף בו מדור 'מן המעיין' בו לוקטו פתגמים חסידיים מכלל זרמי החסידות.

בשנת תשנ"ג נלקטו הפתגמים על ידי הרב פרידמן, קוטלגו וסודרו לפי מדורים, ויצאו לאור בשני כרכים.

כיום מופיעים מדורים המלקטים פתגמים מרבותינו נשיאינו גם בשבועון בית משיח, ובעלונים נוספים.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.
  2. היום יום כ"ב תמוז.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם אדמו"ר הרש"ב.
  4. תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.