לדלג לתוכן

חובת הלבבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
מכיון שבהקדמתו כותב המחבר:
מכיון שבהקדמתו כותב המחבר:


""ומפני שהיה ספרי זה מן החכמה האלוהית, נשמרתי בו מן הראיות שהן הולכות על דרך חכמת הדבור וחכמת השימוש אלא בשער הראשון ממנו, כי אפשר שידחקנו הצורך אליהן מפני דקות מחקרנו בו. ושמתי רוב ראיותי עליו מן הדברים המושכלים, וקרבתים בדמיונים הקרובים, אשר אין בהם ספק""  
""ומפני שהיה ספרי זה מן החכמה האלוהית, נשמרתי בו מן הראיות שהן הולכות על דרך חכמת הדבור וחכמת השימוש אלא בשער הראשון ממנו, כי אפשר שידחקנו הצורך אליהן מפני דקות מחקרנו בו. ושמתי רוב ראיותי עליו מן הדברים המושכלים, וקרבתים בדמיונים הקרובים, אשר אין בהם ספק""  
- זאת אומרת שהמחבר בנה בשכלו ראיות מושכלות ומשלים הקרובים לשכל ומתקבלים על הדעת.
- זאת אומרת שהמחבר בנה בשכלו ראיות מושכלות ומשלים הקרובים לשכל ומתקבלים על הדעת.


אם כן , יש לסווג, כנראה, את 9 השערים העוסקים בעניני מוסר, כספר מסוג: "ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי" - המוזכרים ב[[הקדמת התניא]] לאדמור הזקן.
אם כן , יש לסווג, כנראה, את 9 השערים העוסקים בעניני מוסר, כספר מסוג: "ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי" - המוזכרים ב[[הקדמת התניא]] לאדמור הזקן, ועליהם נאמר שם ש"אינם שווים לכל נפש".
 


==לימוד הספר==
==לימוד הספר==

גרסה מ־09:45, 30 בנובמבר 2016

שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח

הספר חובת הלבבות הינו ספר יסודי בעניני אמונה, בטחון ועבודת השם, נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ללשון הקודש. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).

מבנה הספר ומטרתו

בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:

הקדמה, שער היחוד - בנושאי אמונה שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה' שער עבודת האלוקים שער הביטחון שער יחוד המעשה שער הכניעה שער התשובה שער חשבון הנפש שער הפרישות שער אהבת ה'

סוג הספר

שער היחוד הינו בוודאי מסוג החיבורים הנקרא חקירה, ועל כן יש שהגבילו את הלימוד בו - ועיין על כך להלן.

לגבי שאר הספר:

מכיון שבהקדמתו כותב המחבר:

""ומפני שהיה ספרי זה מן החכמה האלוהית, נשמרתי בו מן הראיות שהן הולכות על דרך חכמת הדבור וחכמת השימוש אלא בשער הראשון ממנו, כי אפשר שידחקנו הצורך אליהן מפני דקות מחקרנו בו. ושמתי רוב ראיותי עליו מן הדברים המושכלים, וקרבתים בדמיונים הקרובים, אשר אין בהם ספק"" - זאת אומרת שהמחבר בנה בשכלו ראיות מושכלות ומשלים הקרובים לשכל ומתקבלים על הדעת.

אם כן , יש לסווג, כנראה, את 9 השערים העוסקים בעניני מוסר, כספר מסוג: "ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי" - המוזכרים בהקדמת התניא לאדמור הזקן, ועליהם נאמר שם ש"אינם שווים לכל נפש".

לימוד הספר

שער היחוד

הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרביתבנית:הערת שוליים לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתותבנית:הערת שוליים. החת"ם סופר כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבותתבנית:הערת שוליים, וכן הורו עוד מגדולי ישראל, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונהתבנית:הערת שוליים.

כך גם כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועילתבנית:הערת שוליים.

שער הבטחון

ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרביתבנית:הערת שוליים כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד בהשגחה פרטית, וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבותתבנית:הערת שוליים.

לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת הבעל שם טוב, וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבותתבנית:הערת שוליים.

שער הכניעה

מסופר, כי פעם עמד המהרי"ן בחדר שלפני חדר היחידות של הרבי הצמח צדק והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל להתפלל געה בבכיה. אמרו החסידים זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצהתבנית:הערת שוליים.

בהירות הספר

הספר ידוע בבהירותו המיוחדת [אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את אדמו"ר הרש"ב, כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירהתבנית:הערת שוליים.

מהדורות וציטוטים

במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.

ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר

אדמו"ר הצמח צדק בספר החקירה מצטט את דעת חובת הלבבות שאריסטו טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.

הרבי מה"מ, מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת הבטחון - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.

קישורים חיצונים

הערות שוליים