משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''ה' הוא האלקים''' הוא ביטוי שנמצא בתורה שבכתב בריבוי מקומות....
 ==מקור==
-{{ציטוט|תוכן=וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.|מקור=דברים ד' לט}}
+{{ציטוט|תוכן=אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ...וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.|מקור=ספר דברים פרק ד פסוקים לה, לט.}}
+גם [[שלמה המלך]] בחנוכת בית המקדש הראשון השתמש בתפילתו במושג זה:
+{{ציטוט|תוכן=לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד.|מקור=ספר מלכים-א פרק ח פסוק ס.}}
 ===עפ"י קבלה===
+ברעיא מהימנא בזוהר בתחילתו מובא כי בפסוק זה מרומזת המצווה הרביעית ובזה הלשון: "פקודא רביעאה, למנדע דיהו"ה הוא האלהי"ם, כמה דאת אמר (דברים ד לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהי"ם, ולאתכללא שמא דאלהי"ם בשמא דיהו"ה, למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא, והיינו רזא דכתיב יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ, למהוי תרין שמהן חד בלא פרודא כלל, לאתכללא מארת חסר בשמא דשמים (נ"א, דרשים) דאינון חד ולית בהו פרודא, נהורא אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא וכלא חד"{{הערה|ספר הזהר חלק א דף יב, א.}}
+וכך מובא גם בחלק ב':
+"הדא הוא דכתיב (דברים ד לה) אתה הראת לדעת, אתחזיאת על ידא דההוא ממנא קמי קודשא בריך הוא, לדעת, למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא ברזא דמהימנותא ברזא דאורייתא, וכל מאן דהוה בהאי עלמא, ולא אשתדל באורייתא למנדע ליה, טב ליה דלא אתברי, דהא בגין דא אייתי ליה קודשא בריך הוא לבר נש בהאי עלמא, לדעת כי יהו"ה הוא האלהי"ם. דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, (נ"א כללא) דכל אורייתא, כללא דעילא ותתא, ורזא דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, והכי הוא ודאי.
+כללא דכל אורייתא, דא איהו רזא דתורה שבכתב, ודא איהו רזא דתורה שבעל פה, וכלא חד כללא דרזא דמהימנותא, בגין דאיהו שם מלא, דאיהו רזא דמהימנותא, ומאן איהו, יהו"ה אחד ושמו אחד, יהו"ה אחד, שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד, דא איהו יחודא חד, ושמו אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הא יחודא אחרא, למהוי שמיה חד, ורזא דא (מ"א יח לט) יהו"ה הוא האלהי"ם, דא כתיב כד אינון ביחודא חדא.
+ואי תימא, אי הכי כגוונא דכתיב (זכריה יד ט) יהו"ה אחד ושמו אחד, לאו איהו יהו"ה הוא האלהי"ם, דאי כתיב (נ"א יהו"ה ושמו הוא אחד), יהו"ה אחד ושמו הוא אחד, הוה אמינא הכי, אבל לא כתיב אלא יהו"ה אחד ושמו אחד, ואצטריך למימר כגוונא דא יהו"ה הוא, האלהי"ם הוא, ואתחזי יהו"ה אחד ושמו אחד. אלא כלא חד, דכד מתייחדן תרין שמהן אלין, דא ביחודא חד ודא ביחודא חד, כדין תרין שמהן אלין אתעבידו חד, ואתכלילו דא בדא, והוי כלא שמא שלים ביחודא חדא, ובכן יהו"ה הוא האלהי"ם, דהא כדין אתכליל כלא דא בדא למהוי חד, ועד דאתיחדו כל חד, דא בלחודוי ודא בלחודוי, לא אתכלילו דא בדא למהוי כלא חד."
 *זהר וארא כו, ב וכז, א. ובפירוש הרמ"ז.
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19987&st=&pgnum=133 ראשית חכמה שער אהבה סוף פרק ה].
@@ שורה 8: / שורה 17: @@
 ==משמעותו על פי חסידות==
-בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם בכללות שני ביאורים כלליים:
+בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם ב[[תורת החסידות]] ביאורים רבים:
 ;הצמצום והגילוי שניהם מאוחדים ממש עם העצמות.
-*''יש להרחיב הביאור אודות התאחדות בעצם-  ובגדול יהיה.
+*''יש להרחיב''
+שני הכוחות צמצום והתפשטות הרמוזים בשמות הוי"ה ואלקים הם שמותיו של הקב"ה שלמעלה משניהם.
 עניין זה הוא למעלה מהכוחות העלם וגילוי כפי שבאים בהתגלות ובציור, לפי שבבוא הכוחות בהתגלות נרגש בהם שמציאותם הוא ציורם הפרטי. כלומר, בכח הגילוי נרגש שכל מהותו ועניינו הוא גילוי, לעומת כח הצמצום שנרגש בו שכל עניינו ומהותו הוא צמצום והעלם. ולכן התאחדותם כפי שהם כלולים בעצמות אינה נרגשת בהם, לפי שהאחדות שם הוא שנרגש בכל אחד מהכוחות שמהותו הוא לא הציור הפרטי שלו, אלא זה שהוא כח ושם של העצמות. ודרגת התאחדות זו תתגלה רק לעתיד לבוא כשיתגלה הכתר, (בעולם הספירות, דרגת הייחוד העליונה היא ב[[כתר]] ודרגה השנייה (דלהלן) היא בספירות [[חסד]] ו[[גבורה]] שב[[אצילות]]).{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מאמר דיבור המתחיל: "גדול יהיה" תשכ"ב אות ח - ט].}}
@@ שורה 16: / שורה 28: @@
 אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן).
-;עניינו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה).
+;עניינו ותוכנו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה).
 :בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
 ::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
@@ שורה 24: / שורה 36: @@
 זה שבכחם של הכוחות המנוגדים בציורם להתאחד ולעבוד בשיתוף פעולה, הוא משום שבעצמות הם מאוחדים בייחוד גמור במהותם.{{הערה|שם=ייחוד גמור|ראה [[שער היחוד והאמונה]] פרק ו' {{ציטוטון|כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו, לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו...}}, וראה ספר שער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] עמוד 226 -230.}} ושורש כח הגבורה הוא העצם שהוא הוא שורש כח הגילוי. כמו למשל בכוחות האדם; כח ההגבלה שיש בשכל שבלעדיו לא יוכל האדם להשכיל, (שאילו נביעת שכלו לא תיעצר לא יוכל להבין ולהשכיל בדרך הראויה, וכן השפעת שכל לתלמיד מוכרחת להיות על ידי הגבלת השכל), הגבלה זו באה מ[[כח המשכיל]] עצמו, שממנו מחד גיסא ה"כח להשכיל כל דבר"{{הערה|תניא פרק ג.}} ומאידך גיסא נמשך משם גם כח ההגבלה להגביל את השכל.{{הערה|שם=וידעת|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד מה (מאמר "וידעת-מוסקווה").}}
 ויתירה מכך, בייחוד הכוחות באלוקות שבניגוד להתכללות של כוחות האדם שסוף סוף במקום הצמצום אין גילוי, באלקות ההתאחדות היא מוחלטת גם במקום הצמצום יש באותו המקום ממש גילוי.{{הבהרה|יש לעיין במקורות||לקוטי תורה אמור לז, ג. ספר הליקוטים אות ה עמ' שפט. גדול יהיה אות ז, ובתרס"ה}}
+לפעמים מבואר, כי עצם העובדה שההסתר נוצר בכח אלוקי הרי זה גם חלק מהייחוד, גם אם אינו מסיק מתובנה זו שאין כלל הסתר כי אין עצם מסתיר על עצמו. ואדרבה, רוב ה[[נשמות]] הנמוכות אין בכוחם להשיג ולהרגיש את ב[[התבוננות]] שאין כלל הסתר, וכל יכולתם הוא להרגיש כי למרות שישנו הסתר על אלקות אין זה הסתר הנובע מחוץ לאלקות אלא ממנה גופא.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/1b.htm לקוטי תורה שיר השירים א, ב]. ספר המאמרים עת"ר עמוד שנ - שנא (מהדורה חדשה עמוד תעט).}}
 ;ערך שני הבחינות שווה ביחס לעצמות אור אין סוף.
@@ שורה 29: / שורה 43: @@
 ;כח הגילוי והירידה למטה שרשו בהעלם וצמצום העצמות
 ''להרחיב על פי המאמירם הנל תקסו ומאמרי אדמור האמצעי.''
 ===עניינו בד' הדרגות===
 "למען דעת, תשי"ג