רחבעם זאבי: הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד | נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]]. | ||
בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ"ח. לאחר קום | בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ"ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה"ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז. | ||
במהלך שירותו בצה"ל, הדפיס זאבי את ספר התניא בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד. | במהלך שירותו בצה"ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד. | ||
לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות ארץ ישראל, ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל | לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]]. | ||
===פעילותו למען שלימות הארץ=== | ===פעילותו למען שלימות הארץ=== | ||
בשנת ה'תשמ"ח התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על שלימות ארץ ישראל, וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות. | בשנת ה'[[תשמ"ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות. | ||
המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה. | המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה. | ||
בשנת ה'תנש"א, בעקבות | בשנת ה'[[תנש"א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'. | ||
בתקופת ממשלתו של יצחק רבין היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן. | בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן. | ||
במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים. | במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים. | ||
מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של שמעון פרס | מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו. | ||
ב[[בחירות]] שהתקיימו בשנת ה'[[תשנ"ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת ה'[[תש"ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'. | |||
'האיחוד הלאומי' | מפלגת 'האיחוד הלאומי' היתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל. | ||
לאחר שנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה | לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ"ט תשרי]] ה'[[תשס"א]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה"ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון. | ||
===רציחתו=== | ===רציחתו=== | ||
ב[[ל' תשרי]] ה'[[תשס"א]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'. | |||
באותו יום תכנן זאבי לבקר | באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב"ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]]. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
גרסה מ־12:48, 25 בנובמבר 2016
רחבעם עמיקם זאבי (ח' תמוז ה'תרפ"ו - ל' תשרי ה'תשס"א), מכונה 'גנדי', היה אלוף בצה"ל, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען שלימות הארץ.
בל' תשרי ה'תשס"א נרצח ע"י מחבלים.
תולדות חייו
נולד בירושלים לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד גור.
בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ"ח. לאחר קום המדינה עבר לצה"ל, שם שירת עד מלחמת יום הכיפורים. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.
במהלך שירותו בצה"ל, הדפיס זאבי את ספר התניא בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.
לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות ארץ ישראל, ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
פעילותו למען שלימות הארץ
בשנת ה'תשמ"ח התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על שלימות ארץ ישראל, וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.
המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.
בשנת ה'תנש"א, בעקבות 'התרגיל המסריח', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.
בתקופת ממשלתו של יצחק רבין היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.
במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.
מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של שמעון פרס ובנימין נתניהו, ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.
בבחירות שהתקיימו בשנת ה'תשנ"ט התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת ה'תש"ס הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.
מפלגת 'האיחוד הלאומי' היתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של אהוד ברק, והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.
לאחר שנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה בכ"ט תשרי ה'תשס"א, יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה"ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי בחברון, מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.
רציחתו
בל' תשרי ה'תשס"א, בהיותו במלון 'הייאט' בירושלים, נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.
באותו יום תכנן זאבי לבקר בכפר חב"ד, לרגל יום היארצייט של הרב שלום דובער וולף.
קשריו עם הרבי
זאבי עמד עם הרבי בקשרי מכתבים באמצעות הרב שלמה מיידנצ'יק. בשנת ה'תש"ל, בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ[1].
בי"ד חשוון ה'תש"נ הגיע זאבי לרבי במהלך חלוקת השטרות לצדקה.
זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב"ד.
במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב"ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'קבוצה' ה'תשנ"ה מטעם הצבא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חכ"ו ע' תנז