אברהם יצחק גלזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]] | [[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]] | ||
הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]]- | הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]]-[[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[תרפ"ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ"ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השניה]]. | ב[[תרפ"ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ"ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השניה]]. | ||
בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר אחרי מחלה ממושכת. | בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת. | ||
{{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}} | {{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}} | ||
גרסה מ־19:48, 23 בנובמבר 2016
הרב אברהם יצחק גלזמן (תרנ"ג-תשכ"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.
בתרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת תומכי תמימים למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.
אדמו"ר הרש"ב ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר הצמח צדק, רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.
בתרע"ט התחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.
בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עבר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד מלחמת העולם השניה.
בעת הבריחה הגדולה דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר בכפר חב"ד, היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת.