ויכוח מינסק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הויכוח הגדול במינסק''' היה הויכוח המרכזי שערך [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ג]] בעיירה [[מינסק]], מול גדולי ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] בתור נציגם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]]. בויכוח זה ניצח [[אדמו"ר הזקן]] את המתנגדים והשיב להם תשובות מוחצות לכל מה ששאלו אותו.
+'''הויכוח הגדול במינסק''' היה הויכוח המרכזי שערך [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ג]] ב[[עיירה]] [[מינסק]], מול גדולי ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] בתור נציגם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]]. בויכוח זה ניצח [[אדמו"ר הזקן]] את המתנגדים והשיב להם תשובות מוחצות לכל מה ששאלו אותו.
 בעקבות ויכוח זה התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית.
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 המינוי מלכתחילה היה למשך חמש שנים, ולקראת סיומם כאשר גברו ההצקות והרדיפות מצד ה[[מתנגדים]], החליט [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם אחיו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] והרב [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]] לערוך ויכוח כללי עם ראשי המתנגדים, בו יוכיחו להם את אמיתתה של תנועת החסידות.
-לצורך כך נשלחו בחשאי מטעם [[אדמו"ר הזקן]] כ-16 אברכים חסידי חב"ד מ[[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] שהתחזו למגידים ומוכיחים, שעברו מעיירה לעיירה ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים, ובעקבות התעמולה החלו נציגי הקהילות לשלוח מכתבים אל מרכזי המתנגדים ב[[ווילנא]] ו[[שקלוב]] ודרשו מהם לערוך ויכוח עם החסידים.
+לצורך כך נשלחו בחשאי מטעם [[אדמו"ר הזקן]] כ-16 אברכים חסידי חב"ד מ[[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] שהתחזו למגידים ומוכיחים, שעברו מ[[עיירה]] ל[[עיירה]] ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים, ובעקבות התעמולה החלו נציגי הקהילות לשלוח מכתבים אל מרכזי המתנגדים ב[[ווילנא]] ו[[שקלוב]] ודרשו מהם לערוך ויכוח עם החסידים.
 כאשר הגיעו המכתבים אל מרכזי המתנגדים התפתח ויכוח בין מרכז המתנגדים בשקלוב לבין המרכז בוילנא, כאשר בשקלוב התנגדו לעריכת ויכוח מול ראשי החסידים, ואילו בוילנא תמכו בעריכתו. שתי הצדדים הביאו את הספק בפני [[הגר"א מוילנא]] שפסק שאין לדרוש מהחסידים לערוך ויכוח, אך אם החסידים יבואו מצידם בבקשה לערוך ויכוח - על פי דין תורה יש להיענות לבקשתם ולערוך עמם ויכוח.