חיים ברוך דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "סמרקנד " ב־"סמרקנד ")
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
שורה 10: שורה 10:
שימש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].
שימש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].


במשך מספר שנים שימש כשוחט בעיירה מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר ב[[חרקוב]], ובתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] המרוחקת מחזית המלחמה. ב[[סמרקנד]] שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו.
במשך מספר שנים שימש כשוחט ב[[עיירה]] מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר ב[[חרקוב]], ובתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] המרוחקת מחזית המלחמה. ב[[סמרקנד]] שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו.


בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}.
בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}.

גרסה מ־06:43, 9 בנובמבר 2016

הרב ברוך דוכמן היה שוחט ובודק, מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד, ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד בבני ברק ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ.

תולדות חיים

נולד בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל וחיה פייגא רישא דוכמן.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן למד בסניף הישיבה בשצדרין.

נישא עם רעייתו מרת רוזה זלצמן.

שימש כמנהל ישיבת תומכי תמימים הומיל.

במשך מספר שנים שימש כשוחט בעיירה מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר בחרקוב, ובתקופת מלחמת העולם השניה נמלט כמו רבים מאנ"ש לסמרקנד המרוחקת מחזית המלחמה. בסמרקנד שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו.

בשנת תשי"ח קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בתל אביב, ולאחר מכן התיישב בבני ברק בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו[1], ושהרבי יעודד את פעילותו[2].

בערוב ימיו התגורר בירושלים.

לאחר פטירתו, שאל הרב יעקב לנדא את הרבי בנוגע לנוסח מצבתו, והרבי השיב שיש להתייעץ עם המכירים אותו, אך לדאוג שהמצבה תהיה דומה לשאר המצבות בבית העלמין, ושיוזכרו בה רבותינו נשיאינו אליהם היה מקושר.

נטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו

הערות שוליים

  1. בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.
  2. אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.