יצחק אייזיק קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[עיירה]] [[קרלביץ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרס"ח]] לרב [[זלמן מנחם מענדל קרסיק|זלמן מנחם מענדל]] ומרת מרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא. | ||
התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת [[תרפ"ג]] בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]]. בדרכו לסניף הישיבה ב[[נעוועל]], נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תרפ"ו]] פגש לראשונה את [[הרבי]]. | התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת [[תרפ"ג]] בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]]. בדרכו לסניף הישיבה ב[[נעוועל]], נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תרפ"ו]] פגש לראשונה את [[הרבי]]. | ||
גרסה מ־05:36, 9 בנובמבר 2016
הרב יצחק אייזיק קרסיק (ט"ו אלול תרס"ח-י"ז תשרי תשס"ב) היה הגבאי והמשפיע של בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, חבר ועד כפר חב"ד, מחברי משלחת חב"ד בג'וינט, וממארגני הצ'רטר הראשון.
תולדות חיים
נולד בעיירה קרלביץ בט"ו אלול תרס"ח לרב זלמן מנחם מענדל ומרת מרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא.
התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת תרפ"ג בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים. בדרכו לסניף הישיבה בנעוועל, נכנס בפעם הראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תרפ"ו פגש לראשונה את הרבי.
בשנת תרפ"ז זכה לשרת את אדמו"ר הריי"צ בדרכו לעיר גלותו בקאסטרמא, ועמד על ידו בשעת אמירת דברי הפרידה שנשא בפני הנאספים בתחנת הרכבת.
בשנת תרצ"ה נשא את מרת פסיה[1], בתו של הרב אליעזר דבוסקין.
שרד בגבורה את שנות האימה ברוסיה הקומוניסטית, והקפיד על שמירת תורה ומצוות במסירות נפש.
בשנת תש"ו יצא יחד עם משפחתו בבריחה הידועה, ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, והיה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
עם הקמת היישוב בכפר חב"ד עסק בהקמת בית הכנסת 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון.
על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה.
נפטר בגיל תשעים ושלוש בי"ז תשרי תשס"ב, ונטמן בו ביום בבית העלמין בחלקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
בניו:
- דובער קרסיק.
- זלמן מנדל קרסיק.
- לייבל קרסיק.
- בן ציון קרסיק.
- אליעזר קרסיק.
לקריאה נוספת
- גבורה יהודית במלכות הרשע - סיפור חייו, בעריכת נכדו, הרב יוסף קרסיק.
קישורים חיצוניים
- כך בנו את בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד - שטורעם. נט
- גבורה יהודית במלכות הרשע - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. שבועון בית משיח גליון 449, עמוד 26.