קמץ אלף א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:47, 9 בנובמבר 2016

בלימוד

כאשר לומדים עם ילדים את אותיות האל"ף בי"ת, הורה הרבי שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את הניקוד (קמץ), לאחר מכן את צורת האות (א) ולבסוף שניהם יחדיו.

הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם^[1]..

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הניגון

לעיתים^[2] לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש:

"קמץ אלף אָ, קמץ בית בָּ, קמץ גימל גָ, קמץ דלית דָ".

- המנגינה לקוחה מהניגון על הסלע הך.

ראו גם

אויפן פריפעטשיק (ניגון)

הערות שוליים

↑ להרחבה, ראו שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב
↑ מפי ר' זלמן לנדא.

[1] להרחבה, ראו שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב

[2] מפי ר' זלמן לנדא.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ==בלימוד==
+כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את הניקוד ([[קמץ]]), לאחר מכן את צורת האות ([[א]]) ולבסוף שניהם יחדיו.
-כאשר לומדים עם ילדים [[אלף בית]] הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את הניקוד, לאחר מכן את צורת האות ולבסוף שניהם יחדיו.
 הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}..