מוחין ומידות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה " |
מ החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן" תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אמנם קיים בין שני הכוחות הבדל עד שהם הפוכים זה מזה. | אמנם קיים בין שני הכוחות הבדל עד שהם הפוכים זה מזה. | ||
המוחין אינם יוצרים "קשר" בין האדם לזולת, | המוחין אינם יוצרים "קשר" בין האדם לזולת, מה שאין כן המדות שכל עניינם יצירת "קשר". | ||
דהיינו ב"מוחין" גישתו הוא האם אני מבין או לא. ודבר שאינו מובן בשכלו אינו קיים מבחינתו. יוצא שמציאות הזולת מצד עצמו אינו תופס מקום, (ולכן אינו מכריח אותו בכלום לא להבין ולא רגש וכיו"ב). | דהיינו ב"מוחין" גישתו הוא האם אני מבין או לא. ודבר שאינו מובן בשכלו אינו קיים מבחינתו. יוצא שמציאות הזולת מצד עצמו אינו תופס מקום, (ולכן אינו מכריח אותו בכלום לא להבין ולא רגש וכיו"ב). | ||
מה שאין כן ה"מדות" מתחילים בזולת. כלומר: היסוד למדות הוא זה שהזולת תופס מקום אצלו, ו"הזולת" הוא זה שיוצר אצל האדם את הרגש וכן את סוג הרגש אם קירוב או ריחוק וכיו"ב. | |||
ונמצא ההבדל: במדות האדם קשור ל"זולת" והזולת פועל בו, | ונמצא ההבדל: במדות האדם קשור ל"זולת" והזולת פועל בו, מה שאין כן במוחין הוא "מובדל" מהזולת. שהזולת אינו תופס מקום וגם ההשכלה שהשיג קיים רק בגלל ש"הוא" הבין אותו ואילולי היה מבין אותו לא היה תופס מקום כלל.{{הערה|שם= ל"ט 53|ראה לקו"ש חלק לט עמוד 53 ואילך ובהערה 18 שם ועוד}} | ||
שינוי זה מתבטא בכמה עניינים כדלקמן. | שינוי זה מתבטא בכמה עניינים כדלקמן. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק [[מחשבה]] דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות. | אמנם בשונה מהספירות למעלה שהמדות נחשבים כ"הנגלות" ומרומזים באות "ו" של שם הוי"ה. באדם לעומת זאת מבואר בתניא (אגרת התשובה פרק ד) שמדות האדם שייכים לאות "ה" הראשונה של שם הוי'ה והיא מוגדרת כ"נסתרות" ורק [[מחשבה]] דיבור ומעשה נחשבות אצלו כנגלות. | ||
הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) | הסיבה, נפשו של האדם מלכתחילה שייכת לזולת לכן זה שהרגש מתייחס ומושפע מהזולת אינו מגדיר אותו כנגלות מכוון שבסופו של דבר זה רגש שלו (ואינו כדיבור שהוא עניין חיצוני לגמרי) מה שאין כן למעלה הרי [[הקב"ה]] עצמו מובדל באין ערוך לעולם ולכן המדות שמתייחסים לזולת הרי זה נחשב כנגלות {{הערה|שם= ל"ט 53}} | ||
===רוח ו[[נשמה]] - רוח ואש === | ===רוח ו[[נשמה]] - רוח ואש === | ||
ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] [[יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] נקראת גם "[[אש]]" כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם". ענינה של דרגה זו היא כאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"רוח" שהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה. | ה[[נשמה]] מחולקת לחמש דרגות [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]] [[חיה]] [[יחידה]]. דרגת ה[[נשמה]] נקראת גם "[[אש]]" כלשון הפסוק "נר ה' נשמת אדם". ענינה של דרגה זו היא כאש שמסתלקת למעלה כך ה[[נשמה]] בדרגה זו נמצאת בעליה ובהסתלקות, לעומת דרגת ה"רוח" שהיא כרוח שמתפשטת עולה למעלה וגם יורדת למטה. | ||