שיחה:צמצום בבחינת מרובע

• התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 220.
• התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמוד 1097 ושם עמוד 1221 ושם עמוד 1338.
• סה"מ מלוקט דיבור המתחיל החודש תשמ"ז אות ד
• תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152 (מי שיודע על קישור ברשת מוזמן להוסיף)
• לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
• ספר הערכים חלק ג עמוד ע
• הערת הרבי ספר המאמרים רנ"ט עמוד עז
• העושה סוכתו עדר"ת (המשך תער"ב עמוד תטז)
• שער היחוד פרק טו (הובא בהערת הרבי).

מה ההבדל בין זה לבין טהירו עילאה ובריש הורמנותא דמלכא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

לענ"ד ערך זה אמור לעסוק בעיקר במושג חדש שנתבאר בחסידות לבד (לא מצאתיו בספרי הקבלה) והוא הכינוי "מרובע" לצמצום הזה, החילוק בין מרובע לעיגול והעבודה של צמצום זה בדורות עקבתא דמשיחא. לעומת הערכים האחרים שאמורים לעסוק בהרחבה באור שבטהירו עילאה שנתגלה לאחר הצמצום בבחינת מרובע .--שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:48, 12 בספטמבר 2016 (UTC)

זה לא נכון שלא הוזכר בקבלה ראה בשיחות הרבי הנ"ל (נ"א) ובהערה לרנ"ט.--הנחה - שיחה 06:45, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

ועכשיו אני רואה שעשית לי מחטף.. --הנחה - שיחה 06:47, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

באמת התכוונת לעשות על זה ערך? חשבתי שאתה רק שומר כאן את הקישורים למקרה שמישהו ירצה לעשות ערך, וכמו שעשית בערכים אחרים. אם אכן התכוונת לעשות ערך וחטפתי לך אני מתנצל מעומק הלב! שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

זה לא רק שעשית "מחטף", אלא שלא הכנסת את תוכנם של כל המקורות... • כתית למאור • בית הבד 15:08, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)

לפני הצמצום או לאחריו

שָׁלוֹם לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם שעניין העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--הנחה - שיחה 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש אלב"מ. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)

האמת שאיני מבין כלל פירוש אחר, וברור אצלי שזהו הפירוש, לא כך?--הנחה - שיחה 20:10, 29 בספטמבר 2016 (UTC)

אני לא בטוח. לענ"ד יש 3 צמצומים, ומכאן שורש כל הבלבולים. שלב ראשון: הצמצום שלפני עולם המלבוש (הוא הקטע הראשון מעמק המלך שמובא בערך), הוא הנקרא "צמצום הראשון" בספר עמק המלך. שלב שני: מציאות אותיות רל"א שערים שהם האותיות שבעולם המלבוש. שלב שלישי: הצמצום שבאותיות אלו, כלומר הצמצום שבעולם המלבוש, שכנראה אליו מתכוין הרבי בלשון "צמצום בבבחינת מרובע", והוא הקטע השני מעמק המלך, זה שהבאת בערך. שלב רביעי: לאחר עוד כמה שלבים, נהיה הצמצום השני שבבחינת עיגול הנקרא בעץ חיים "צמצום הראשון". שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)

אין ספק שהצמצום הראשון בשניהם הכוונה אחת, לצמצום שבבחינת עיגול. הרי המלבוש הוא מרובע כמבואר גם בהמשך פרק ג שבשער שני.

וראה גם בלקוטי תורה בקשר לצמצום שבבחינת עיגול בהוסופות לויקרא שמצטט מעמק המלך בקשר למקום איתי והוא מבואר בסוף פרק זה בהמשך לצמצום המבואר בתחילתו (המצוטט בתחילת הערך).

ולכן מובן היטב מה שכתוב בתער"ב שהעיגול למעלה מהריבוע שהמלבוש הוא מרובע וצמצום הראשון הוא בעיגול עיי"ש

וראה שם בעמק המלך בפרק שני שהעליה הא' הוא שפנה מקום לעלומות והמשמעות שאינו שייך ל"בנין" עולם המלבוש.

ושם בסוף הפרק מבאר שלאחרי הצמצום ומקום פנוי לעלומות הנה מצד השעשוע נתגלו האותיות מן הנקודות "ולאחר מכן" כשנתגלה האור מעט נעשה ממנו המלבוש.

ובאמת הוא גם מובן, שהרי מוסבר שם ובכמה מקומות בחסידות שעניין עולם המלבוש הוא לבוש לאור כאותיות המלבישים לשכל, והנ לאחרי צמצום הראשון נתגלו אותיות כמבואר שם בעמק המלך סוף פרק ב ומפרק ג ואילך ולכן שם הוא מקום המלבוש.

וכך מבואר בריבוי מאמרים בחסידות כי עולם המלביש הוא חלק מהשתלשלות אור הקו שלאחרי הצמצום. הוא בחי' ה' שבשם הויה שבאור הקו וכו' וכו'--הנחה - שיחה 10:19, 30 בספטמבר 2016 (UTC)

שערי גן עדן

מתוך עיון בספר שערי גן עדן למקובל רבי קאפיל (אורח צדיקים דרך ז') - ספר שזכה לשבחים רבים מפי הבעל שם טוב ותלמידיו, מבואר ג"כ על הצמצום בבחינת מרובע באופן אחר לגמרי. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 12:56, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

יש לך אפשרות לקשר אותי או להעלות לי את הספר? תודה מראש.--הנחה - שיחה 15:06, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

--שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:05, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

תודה רבה, עברתי על חלקו הראשון ואינו מבאר באופן אחר, אלא מוסיף פרטים על המבואר בעמק המלך, ומבוארים דבריו בקצרה בהמשך תער"ב המובא בערך. אחרי שרואה אני שלכבודו יש אוצר החכמה אחלה פניו ואבקש אולי ביכולתו גם לעלות את המאמר בתרס"ט עמוד צט ואילך, עמודים שחסרים ברשת (אוצר 770) ושוב תודה מראש.--הנחה - שיחה 18:37, 2 בנובמבר 2016 (UTC)