שליח ציבור – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ רקע: '''שלום''' - תראה מה אפשר לעשות כשאתה משאיר מראי מקומות
שורה 3: שורה 3:
'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]].  
'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]].  
==רקע==
==רקע==
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכות]] ו[[חזרת הש"ץ]].
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכו]] ו[[חזרת הש"ץ]].


למנהג זה קדם מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים בענין [[איכות וכמות]]: האם [[שליח הציבור]] מוציא את הרבים ידי חובתם גם בתפילת לחש או לא, רבן גמליאל סבור שמוטב כי הש"ץ יוציא את הציבור ידי חובתן, בניגוד לדעתם של ששאר חכמי ישראל שסברו כי על כל אחד להתפלל בעצמו תפילת לחש.
למנהג זה קדמה מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים{{הערת שוליים|{{קח|מסכת|ראש השנה}} משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.}}: שחכמים אמרו, ש"כשם ש[[שליח ציבור]] חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור [[חזרת הש"ץ|יורד לפני התיבה] כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו.
 
[[הרבי]] הסביר{{הערת שוליים|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של מניין; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים.
 
וה[[הלכה]] נפסקה כחכמים{{הערה|[[טור]] [[שולחן ערוך]] ו[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] סימן קכד, סעיף א.}}.


הרבי{{הערת שוליים|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 עמ' מ'].}} תולה זאת במחלוקת הידועה אם איכות עדיפה או כמות, בעוד חכמים סברו שכמות עדיפה, ולכן עדיף שכל אחד יתפלל בעצמו מאשר אחד יתפלל בשביל כולם{{הערת שוליים|[[מסכת ראש השנה]] מ' ע"א.}}, סבר רבי גמליאל נשיא ישראל כי מוטב שאחד יתפלל וכולם יצאו עימו ידי חובתו, שתפילה כזו הנעשית בהשתתפות ובכוונת כל הציבור יש לו חשיבות גדולה יותר באיכותה, ואיכות עדיפה מכמות. לפי רבי גמליאל אותה תקנה שהציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, נעשתה דווקא ענין של בדיעבד, לאותו שאינו בקי להתפלל בעצמו. להלכה נפסק כחכמים.
==מי השליח ציבור==
==מי השליח ציבור==
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור: