שבע התורות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 בתמורה ליגיעה המרובה שהיתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים.
+==שבע התורות==
+===הראשונה===
+תורת הבעש"ט הראשונה – היתה אחר קבלת שבת – ע"פ1 והי' כי תבוא אל הארץ גו', ופי' ארץ ל' מרוצה, כי בתיבת ארץ יש ב' פי', כדאיתא במדרש למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וארץ ל' מרוצה.
+והי' כי תבוא אל הארץ כאשר תבוא אל הרצון והמרוצה – – אשר ה"א נותן לך נחלה וירשתה – שהיא  מתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל, העבודה בזאת היא – וישבת בה – שיהיה בהתיישבות – ולקחת גו' ושמת בטנא – להלביש [[אורות]] ב[[כלים]], – והלכת אל המקום – הוא ענין [[השגחה פרטית]] – אשר יבחר ה' אלקיך – כשיהודי הולך למקום, אין זה בשביל שהוא הולך אלא מוליכין אותו, די השגחה העליונה. ואז הכוונה הנרצית היא – לשכן שמו שם – לפרסם אלקות בעולם.
+===השניה===
+התורה השניה היתה אחר תפלת ערבית. אמר עוד הפעם התורה הקודמת והוסיף: והי' כי תבוא – בכדי לבא לגילוי הרצון שיש לכל אחד במתנה, הוא על ידי לשכן שמו שם - למסור נפשו לפרסם אלקותו בעולם. וכיצד? על ידי ברכה ופסוק תהלים.
+ואמר אאמו"ר: בעלמא דין ההפלאה היא על ידי השכלה, אבל שם – ההפלאה היא על ידי חומש תהלים.
+===השלישית==
+על הפסוק היום הזה מצוך הוי' אלקיך לעשות את החוקים והמשפטים וגו', והקשה למה הקדים חוקים למשפטים, הסדר הוא קודם כל בשכל ולאחר מכן למעלה מהשכל.
+===הרביעית===
+על הפסוק משכיל לאיתן האזרחי, אשר הפי' כבר מבואר בחסידות{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). סה"מ: עטר"ת ע' תריא. תרפ"א ע' של. תרפ"ה ע' ס. תרפ"ו ע' קכה. תרח"ץ ע' סז. קונטרס לימוד החסידות פ"ג (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שלה).}}, ולבסוף התורה הוסיף הבעש"ט לאמר, כי זריחת פשיטות העצמות הוא אצל הפשוטים שבישראל יותר מכמו שהוא בבני תורה.
+===חמישית===
+כל התורה היא שמותיו של הקב"ה. ב[[ספר יצירה]] איתא שלשה אבנים בונות ששה בתים. תיבת צהר יש לה ששה צירופים, חמשה נגלים ואחד נעלם. הרץ, צרה רצה צהר. הרץ, שע"י שרצים לדבר מצוה נעשה מצרה רצה, והוא ע"ד יהי רצון להמשיך רצון חדש, עד שנעשה צהר, - נהיה מואר (עס ווערט ליכטיג). וסיים, לו ידעו כח שיש בצירופי אותיות התורה לא הי' אחד מישראל שלא הי' בקי בחומש ובתהלים.
+===שישית===
+על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, ואמר, תכלית העבודה היא לב נשבר, תכלית אופן העבודה היא הצנע לכת, וממילא - אשרי העם יודעי תרועה, שיודעים איך להריע, כיצד להיות בשברות לב (ווי צו ברעכן זיך), שבפנימיות יהיה בלב נשבר, ובחיצוניות יהיה שמח שזכה להיות מעבדי השם, ועל כך הוא מבקש הוי"ה, הוי' דלעילא, באור פניך יהלכון, הם יהיו באור פניך.
+===שביעית===
+על פסוק קומי אורי כי בא אורך וכבוד הוי' עליך זרח, דער מאמר איז געווען צו נשיאי ישראל (תלמידי הבעש"ט שהיו במעמד), ואמר להם, אתם נשיאי ישראל שהינכם מניחים את התורה והעבודה שלכם בשביל טובת הרבים, מה יהיה אתכם בעצמכם? זו בחינת קומי אורי - "באור הפרטי להכללי" כי בא אורך . . . (חסר).
+התורה השלישית היתה ב[[סעודה|סעודת]] [[חקל תפוחין קדישין]], הרביעית והחמישית בסעודת [[עתיקא קדישא]] (שבת ביום), והשישית ב[[מנחה]], והרביעית בסעודה שלישית.
+==לקריאה נוספת==
+*קונטרס שבע התורות שאמר מורינו הבעל שם טוב בגן עדן, [[תשנ"ב]].
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]