צמצום בבחינת מרובע – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הממשיך את [[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הממשיך את [[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | ||
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג [[קבלה|קבלי]] המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד לצמצום הידוע המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], והיה בבחינת [[עיגול]], הוא ב[[עולם המלבוש]]. | '''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג [[קבלה|קבלי]] המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד לצמצום הידוע המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], והיה בבחינת [[עיגול]], הוא ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}} ועניינו להמשיך האור מהעצמות להיות במציאות אור. | ||
==מקור בתורת מהר"י סרוג== | ==מקור בתורת מהר"י סרוג== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==לפני הצמצום או ולאחריו== | ==לפני הצמצום או ולאחריו== | ||
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות, אולם במיקומו של צמצום זה אם לפני "צמצום הראשון" או לאחריו ישנם כמה פרטים. כאמור, מפשטות העמק המלך משמע וכן ברבים ממאמרי החסידות{{מקור| | עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות, אולם במיקומו של צמצום זה אם לפני "צמצום הראשון" או לאחריו ישנם כמה פרטים. כאמור, מפשטות העמק המלך משמע וכן ברבים ממאמרי החסידות{{מקור|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}} שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו. בשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי פשוט שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. ובזה הוסיף על דברי הרבי הרש"ב כי ישנו עניין הצמצום בבחינת מרובע לפני הצמצום.{{הערה|ואולי בא ליישב את הערה שפורסם באותו שבוע בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה בה נטען שאין לכאורה מקור בספרי קבלה לצמצום שבבחינת מרובע שלפני הצמצום.}} | ||
יש לציין כי בהערתו של הרבי על המאמר [[החלצו]] כותב, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).{{הערה|ראה שערי עיונים בדא"ח להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] | יש לציין כי בהערתו של הרבי על המאמר [[החלצו]] כותב, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).{{הערה|ראה שערי עיונים בדא"ח להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}} | ||
===עניינו: לפני הצמצום=== | ===עניינו: לפני הצמצום=== | ||
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות בחינת "מציאות אור" הממלאת את מקום החלל. ירידה זו מדרגה לדרגה הוא באמצעות עניין הצמצום, לפי שכל ירידה והמשכת אור היא על ידי צמצום ו[[העכבה]].{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך ממילא כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכתה גדול יותר, לפי שרצון הוא צמצום והעכבה שלכן אור אין סוף הוא מעין קדמו העדר, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}} | עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות בחינת "מציאות אור" הממלאת את מקום החלל. ירידה זו מדרגה לדרגה הוא באמצעות עניין הצמצום, לפי שכל ירידה והמשכת אור היא על ידי צמצום ו[[העכבה]].{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך ממילא כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכתה גדול יותר, לפי שרצון הוא צמצום והעכבה שלכן אור אין סוף הוא מעין קדמו העדר, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}} | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
===עניינו: לאחרי הצמצום=== | ===עניינו: לאחרי הצמצום=== | ||
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}} | {{ערך מורחב|עולם המלבוש}} | ||
{{להשלים}} | {{להשלים|ספר המאמרים תרס"ט קצא ואילך, תרמ"ו-ן ע' שכג, מן המיצר מ"ח, רנ"ט ע' נ, בים השמיני עצרת תרע"ג, לקולוי"צ ריש פרשת תרומה,}} | ||
אור [[הקו]] שנמשך לאחרי הצמצום הראשון מאור אין סוף להיותו אור הנה מצד טבעו העצמי היה חוזר ונמשך למקורו, וירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא רק משום שהוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. ולצורך כך התגלו ה[[רל"א אותיות]] לאחרי הצמצום בכדי שעל ידם יומשך אור הקו להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם הם עולם המלביש שעניינם להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. לבד זאת, אותיות אלו אף מרחיבים את גילוי והתפשטות האור על ידי ריבוי האותיות. אמנם לצורך המשכת האור הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (המשכת האור בכלל מרומזת בארבעת האותיות של שם הוי"ה ועולם המלבוש מרומז ב"ה" הראשונה ולאחר מכן המשכת ה"ו" שתחילת נקודה כהיו"ד שמורה על צמצום) וצמצום זה נקרא צמצום בבחינת מרובע או בלשון המקובלים "קיפול המלבוש". | |||
==תוארו: מרובע== | ==תוארו: מרובע== | ||